לביבות

חנוכה הגיע, ועם חנוכה מגיעים גם מאכלי חג מטוגנים, כתמים של ריבה על המכנסים וצרבת. כמו בכל חנוכה, גם השנה אתם בטח מוזמנים למסיבות חנוכה שמתחילות בסביבונים והדלקת נרות ונגמרות בהריונות לא מתוכננים ובחרטות. החרטות הן, כמובן, על זה שהחלטת לעשות חישוב של כמה שמן צרכת בכל ארוחה ויצא לך משהו כמו 3 כוסות של שמן לאדם.

אם מעט שמן הספיק להם לשמונה ימים, זה לא אומר שאנחנו אמורים לאכול אוכל דיאטטי?

רציתי להכין לכם לביבות, אבל גם רציתי להכין לכם סופגניות. בעצם, רציתי להכין לביבות שהן גם על תקן סופגניות. חוץ מזה, אין לי מגררת, או פומפיה, או הדבר הזה שלוקח תפוחי אדמה והופך אותם ללביבות. אז הנה תחליף. אם תתרכזו, תגלו שזה בעצם צ’יפס שיש בפלאפליות. בכל מקרה, הרעיון הוא להכין לביבות בלי לעבוד קשה על לגרר תפוחי אדמה. הוספתי בלילה שתופחת ומקבלת מרקם סופגנייתי והרבה שמן, וקיבלתי את חנוכה.

על תפוחי האדמה האדומים היה כתוב "לטיגון"

המצרכים: תפוח אדמה אחד, ביצה, שלוש כפות קמח תופח ושליש כפית מלח. זה הכל. זו כמות שמספיקה לתפוח אדמה אחד. תכפילו את הכמויות אם אתם רוצים להכין יותר. אל תעשו לי פרצופים, זה חשבון ברמה של כיתה ח’.

אמרתי לכם, אל תעשו לי פרצופים

תתחילו בקילוף תפוחי האדמה. את התפוחים המקולפים תפרסו לפרוסות דקיקות, אני מדבר על מקסימום שני מ”מ לפרוסה. את הפרוסות תשימו בקערה עם מים, שלא ישחירו. אתם יכולים לפרוס את התפוחי אדמה לאורך או לרוחב. תלוי אם אתם מעדיפים הרבה לביבות קטנות או מעט לביבות גדולות.

פרוסות בגודל הזה, לא יותר. תחשבו תפוצ'יפס

עכשיו הבלילה: ביצה, מלח ולקשקש חזק – במילים אחרות, תעשו חביתה. עכשיו מוסיפים את הקמח, כף בכל פעם, וממשיכים לבחוש עד שלא יהיו גושים. אנחנו רוצים להגיע לנוזל במרקם אחיד, סמיך וחזק. אם אתם חושבים שיש פה משחק מילים או בדיחה גסה, אתם כנראה צודקים. בכל מקרה, אנחנו רוצים להגיע בערך למרקם הזה:

תדמיינו משהו בין מיונז לטחינה

שלב הטיגון: פותחים את כל החלונות בבית, מסתירים את המצעים, משאירים את חיות המחמד אצל השכנים ובועטים בעציץ. מחממים שמן במחבת על אש נמוכה. קשה להסביר בדיוק איך יודעים שהשמן חם, אבל זה משהו כזה: אם שמתם את הלביבות במחבת ומיד מתחיל בעבוע קל – מצוין. אם מתחיל בעבוע חזק זה אומר שהשמן חם מדי. אם מתחילים לכם כאבים מוזרים בחזה זה אומר שהשמן חם מדי ושלמדתם שלא כדאי לטגן בלי חולצה.

שמן!

טוב, מפה זה די פשוט: טובלים את פרוסות תפוחי האדמה בבלילה, מניחים בשמן, הופכים, ואז על מלא נייר סופג. מגישים עם שמנת, כי זה טעים, ועירית, כי זה מצטלם יפה.

עירית זה בערך הירק היחיד שיצא לך לאכול כל החג

אז לסיכום: אש קטנה, פרוסות דקות, קמח תופח בשביל שהבלילה תיתפח להיות סופגניה. שיהיה חג שמח!

 

2 תגובות

  • נראה טואוב!
    חג שמח

  • אפשר גם לערבב את השמנת עם מיונז ושום ואז בכלל יוצא מטבל שאפשר לאכול בכפית ולא צריך לביבות בכלל.

כתוב תגובה