מוס חלווה / נוטלה

פודגבר פותח את שעריו. לא לכולם. לא לרבים. אולי לך. אם יש לך מתכון גברי שאתה רוצה לחלוק איתנו, אם גם לך יש תמונות של מאכלים שהם לא פוטוגנים אבל טעימים רצח, אם גם אתה רוצה להתפאר במילים “כתבתי 500 מילה על ביצים, יצא מצחיק רצח” – שלח לנו מתכון. היום מתארח אצלנו אור לוטן שכותב לנו מפלובדיב (пловдив) שבבולגריה, והוא מספר:

כמו כל פודגבר גם אני הייתי פעם פודילד ונהגתי להמציא מיני מתכונים משאריות במסעדות. את מנות הדגל הקלאסיות כמו לחם על מצע מיץ תפוזים מתובל בקורט מלח-פלפל, או מרק שאריות שניצל, כולנו וודאי זוכרים ואוהבים. בעיני כולם היו אלו רק מתאבנים לקראת המנות שאכין בתור פודגבר בוגר. מה שהיה רק תחביב בתור ילד והפך למקצוע כנער, הוא היום לא פחות מאמנות.

ובעתיד עוד יהפוך לדת

לכן, משנתקלתי במנת הקרב הצהלית מיד הבחנתי בפוטנציאל הקולינארי העצום החבוי בה! קשה להודות בזה אבל לכולנו יש עבורה פינה חמה בלב. כולנו חולמים לטגן לוף לארוחת צהריים, להדליק פחית טונה ולקנח בטוסט ממרחית (קסם כימי בו הפכו סוכר טהור לממרח חום. לא מבין איך זה לא זיכה פה מישהו בפרס נובל לכימיה, או לפחות עיטור העוז). אך מעל כל פריטי מנת הקרב ניצבת – החלווה.

החלווה היא הדובדבן שבקצפת. החלווה היא האולימפוס של נשנושי האנרגיה. החלווה היא החלווה של מנת הקרב! ולמרות זאת שנים חיפשתי לה שימוש הולם ולא מצאתי.

כמו כל פודגבר אמיתי – גם אני פניתי בסופו של דבר לפודאמא שלי לפתרון בעיית החלווה. הפתרון שהוצע הפך לימים למנה המכונה ״מוס חלווה״ והוא מובא פה לפניכם. המתכון הבא כל כך קל ופשוט עד שהחלק שהכי קשה בו זה למצוא את המצרכים.

מצרכים:

חבילת חלווה 400 גרם. אני אישית בעד תערובת חלווה שוקו-וניל.

שתי חבילות שמנת מתוקה 38%.

פחית חלב כחוש מרוכז וממותק (397 גרם). הכי קל להשיג את זה במעדניות רוסיות אבל זה קיים גם במרבית הסופרים.

מצאתי את המצרכים!

אני לא אשקר לכם, החלב הזה נשמע רע ונראה רע. מה שנשמע ונראה רע הוא כנראה ברווז (לפחות ככה אומרים). אני אספר כמה פרטים כי חשוב להתיידד עם המוצר. כפי שמצופה מחלב כחוש, זהו חלב רגיל שהוציאו ממנו את המים והוסיפו לו הרים של סוכר, את הקסם שנוצר אפשר לשמור בלי קירור במשך שנים שזה בעצם לא עוזר לאף אחד אבל טוב לידע הכללי. התוצאה הראשונה (במשקל 400 גרם) הייתה שמנה מידי אז הורידו שלושה גרם כדי שנרגיש טוב עם עצמנו.

כן, עכשיו זה נראה דיאטטי

נעבור להכנה:

מקציפים את השמנת המתוקה, זה לוקח כמה דקות אבל בסוף יוצאת קצפת. מוסיפים את החלב הכחוש לקצפת ועושים סיבוב הקצפה נוסף וקצר עד לקבלת תערובת אחידה. שימו לב שהסיבוב הנוסף חייב להיות קצרצר, בשביל לא להפוך את הקצפת לחמאה.

והיום, ילדים, למדנו איך מכינים חמאה!

יש לנו את החלק של ה”מוס”, עכשיו נדאג לחלק של ה”חלווה”: מרסקים את החלווה במזלג ומקפלים את שברי החלווה לתוך הקצפת.”לקפל” זה כמו לערבב אבל בעדינות, בשביל לא לשבור את הקצפת. כעת שופכים את התערובת שהתקבלה לשתי תבניות אלומיניום מוארכות (אני מרפד בשכבה של נייר אפייה, זה מקל על ההגשה) ומקפיאים ללילה. זהו.

זה יראה בערך ככה

ברגע של ווידוי קצר אני אספר לכם שאני בפלובדיב (пловдив) שבבולגריה ומשעמם פה רצח. שיחות עם שחקני שחמט זקנים בפארק התחילו קצת להעיק (בעיקר כי אלו שתיקות מביכות ממש ארוכות) ולכן אני אפנק אתכם במוס נוטלה, שהוא כמו מוס חלווה אבל עם נוטלה. לא יודע למה, אבל בנות מעדיפות מוסלה נוטלה על פני מוס חלווה. אם אתה בודד וגלמוד עדיף שתתחיל מהמתכון הזה.

אנחנו עושים קצת שינוים במצרכים, ונפרדים מהחלב הכחוש לשלום (מחזירים אותו למקלט עד המלחמה הבאה, או הצורך העז בחלווה) אבל העקרון בגדול זהה.

 מצרכים:

שתי חבילות שמנת מתוקה 38%

צנצנת 400 גרם של נוטלה (הפעם מתפרעים על שלושת הגרמים הנוספים!)

שליש חבילת פקאנים

ועכשיו לך תמצא דרך לחלק חבילת פקאנים לשליש

בנוהל מקציפים את הקצפת עד שיש גלים נחמדים. שופכים את הנוטלה פנימה ומקציפים שוב. זה הזמן להתפעל מהצבעים היפים של הסיפור הזה אבל לא יותר מידי כדי שיישאר מרקם קשיח (הערת העורך: זה מה שהיא אמרה).

זה מוס נוטלה בכיס שלך או שאתה שמח לראות אותי?

שוברים את הפקאנים לשלישים ומערבבים אותם לתוך התערובת עם לקקן. שופכים לשתי תבניות אלומיניום מוארכות. ומשאירים לילה בהקפאה. סה”כ מקבלים משהו כמו קילו וחצי מוס בארבע תבניות, והיפרגליקמיה בעתיד הקרוב. בהצלחה!