סביח השרון
גבר, אם האורז יצא לך קצת רטוב זה עדיין לא אומר שהכנת ריזוטו. אם הוצאת את הנתח מוקדם מדי זה עדיין לא אומר שהכנת סטייק טארטר. באותה מידה, וזאת נקודה חשובה פה אז תתרכזו – לא כל אחד ששם חציל וביצה קשה בפיתה יכול לפתוח דוכן סביח.
דברים שלמדתי היום: "הכל שטויות רק הסביח אורגינל"
עכשיו לא אכפת לי אם תגידו “פודגבר זה בלוג של פלצנים” (לא יודע למה, זה לא קרה עד היום), אני בכל אופן רוצה להדגיש: סביח זאת מלאכת מחשבת. הפיתה צריכה להיות רכה (עוד נגיע לזה), החציל צריך להיות בלאדי, הביצה צריכה להיות חומה, וברקע צריך לשמוע את הפקח העירוני צועק “של מי זה האוטו פה על המדרכה”. כשעושים את זה נכון זאת מנה שמגיעה לפסגות היצירה.
“סביח השרון” בהוד השרון זאת דוגמא טובה לשם בנאלי לדוכן סביח בהוד השרון. זאת גם דוגמא טובה למקום שיודע להכין את הסביח שלו. הסיפור מוכר: דוכן שנמצא על הכביש, מכוניות שחוסמות את התנועה ואנשים שמשתרכים בתור. גם כאן תמצאו את זה שיישבע שהוא ראה את אשתו של בעל הדוכן נוסעת במרצדס. גם כאן תשמעו שהם מטגנים את הקצוות של הפיתה כי פעם מס הכנסה תפסו אותם ככה, שזה די מוזר כי אין פה פיתות מטוגנות. בכלל אין פה שום דבר חוץ ממנת סביח מדהימה.
הפיתות כאן עוברות אידוי מה שהופך אותן לרכות מאוד ובעלות גמישות גבוהה. שאלתי את טל, אמן הסביח, נזיר החציל והביצה, אלוף העמבה, לגבי הסוד של הפיתה הרכה והנימוחה וקיבלתי מונולוג סטייל אהבה קולומביאנית. “לי יש כלל מאוד ברור באידוי פיתות: כשאתה שם את הפיתה בפיילה, קח לך את הזמן ותזכור: פחות מדי זמן מתפרק, יותר מדי נעשה כמו אבן”. יש איזושהי נוסחא מסובכת שמחשבת את היחס בין המים לפיתה לגודל הסיר אבל באמת שלא באתי לשם לשנן נוסחאות, באתי לאכול סביח. ואני מציע גם לכם.
איך מגיעים: קצת דרומה מצומת הרחובות רמתיים-מגדיאל בהוד השרון.
ועכשיו למשהו אחר לגמרי
6 תגובות
כתוב תגובה
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
בלאדי ג’חנון
השופטים
מאפיית כוריגם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010
אני מרייר. בלי להגזים.
רק סביח עובד – אין אחר מלבדו
מעולם לא יצא לי לאכול שם, אבל אני זוכר שכחייל חובה מסכן תמיד הייתי עובר שם בדרך הביתה. מי שמגיע באוטובוס יכול לרדת בתחנת רמתיים וזה כבר במרחק ראייה.
ממממ סביח.
הסביח הכי טעים שיש!
מומלץ מאד!
היום אכלתי “סנדוויץ סביח” (במרכאות כפולות) בקפה גרג, ונעלבתי מעמקי נשמתי. חומוס מקופסא, יותר מדי ביצה קשה וחציל רטוב ומסכן – וזה הכל!. וכל הזמן נזכרתי בפוסט הזה וחשבתי שאם הייתי מספיק פוד-גבר הייתי תובעת את כספי בחזרה.