סנדוויץ’ לבנה וזעתר
את רוב הפוסטים באתר אנחנו נוהגים לפתוח בדיון ארוך ומעמיק בנושא תרבות האוכל, או במספר בדיחות פוגעניות וחסרות טעם. אבל עכשיו אנחנו ב”פרויקט כריך”, אז אין זמן לכל זה. אתם מאחרים, לא סידרתם את השיער, יש לכם איכסה בעיניים וריח רע מהפה. מהר להכין סנדוויץ’ ולצאת מהבית.
הסנדוויץ’ הזה הוא וריאציה למאכל האהוב על כולנו בצמתים בצפון, בבזארים בקניון, ובמסעדה האחרונה של אייל שני. מי אם לא, אם כל הטורטיות – פיתה דרוזית עם לבּנה וזעתר. ומה שיפה זה שכנראה שיש לכם את כל המרכיבים לסנדויץ’ הזה בבית.
אם אין לכם סבתא דרוזית בת 90 עם סאג’ בין הידיים וכוח סבל בלתי נגמר לחום, נסתפק במקרה הזה בלחמניה.
אם אין לכם לבּנה במקרר, כל מה שצריך זה לקחת חיתול משומש של תינוק ולתת ליוגורט לטפטף דרכו במשך 10 עד 14 ימים. סתם, פה זה לא אמירים. אנחנו פשוט ניקח גבינה ונטפטף עליה קצת לימון בשביל הארומה החמצמצה (גם גבינה פגת תוקף תעבוד במקרה הזה).
אם אין לכם זעתר בארון, פשוט תפסיקו להיות כאלה גזעניים.
כל מה שצריך לעשות כאן זה למרוח גבינה לבנה בנדיבות, מעליה קצת לימון והרבה זעתר וכמה טיפות של שמן זית, והרבה עלים ירוקים ממה שיש לכם (ואם אין לכם אז תקנו מדי פעם, זה עולה 2 שקל). גם כוסברה וגם פטרוזיליה יהיו מצוינים.
את “מבחן התיק” הכריך הזה עבר בהצלחה, ולמרות המראה הפרוע (שתואם את השיער שלכם היום), הטעם כמו חדש. בתיאבון!
סחוג קלאב
1. החוק הראשון של סחוג קלאב: לא מחטטים באף, לא נוגעים בעיניים.
2. החוק השני של סחוג קלאב: לא מחטטים באף, לא נוגעים בעיניים.
3. תקראו לזה רק סחוג. זחוק, סחוק, סחוג’ זה מותר רק לסבתות שנולדו בצנעא וגם הן סתם מנסות לצאת אסליות .
4. אם מישהו טועם ואומר לכם: “יופי אני אוהב סחוג כזה שהוא טעים ולא סתם חריף” שימו עוד פלפל חריף
5. אם אומרים לכם: “אני אוהב סחוג בריא כזה בלי יותר מדי שמן” שימו עוד שמן
חבילה פטרוזיליה
חבילה כוסברה
2 ראש שום
15 פלפל חריף אדום, אני אוהב את האדום החריף הדק והמאורך (זה מה שהיא אמרה)
שליש כוס שמן זית
חצי כפית מלח
אחד לימון סחוט
כף כמון
7 ציפורן
שימו הכל בבלנדר ותנו לו איזה 5-10 דקות שיצא מרקם חלק ובלי חתיכות פלפל גדולות מדי. בסוף שמים בכלי ומצפים בשמן זית שישמור על זה מהתייבשות (אחרי הכל, ישראל מתייבשת).
לגבי סוגיית השום: זה יכול להיות די מעצבן לקלף 2 ראשי שום. אבל יש מה לעשות בנידון: 1. חתיכת סיליקון שאפשר לקנות במחיר מופקע או לגנוב מהצינור של אחד השכנים. פריט שעוזר לקלף שום בקלות. 2. לקלף שום כמו גבר: חותכים את הקצה, מניחים את הצד הקהה של הסכין על השום ונותנים מכה, אח”כ הוא מתקלף בקלות. את כל שלב קילוף השום וחיתוך הפלפלים מומלץ לעשות עם כפפות חד פעמיות (ואז לגדל ביצים יא חתיכת רכיכה, מה קרה – קצת חריף).
לגבי סוגיית הפלפל: יש איזה מיליון סוגים של פלפלים חריפים. בשווקים ובסופרים מביאים כל פעם דברים אחרים. אני השתמשתי בפלפל שנראה ככה, נראה לי מאוד דומה לזן התאילאנדי. אתם מוזמנים לנסות כל סוג אחר.
לגבי סוגיית הצבע: סחוג ירוק – סחוג אדום. שמעו: סחוג אדום או ירוק לא נקבע לפי צבע הפלפלים אלא דווקא לפי הפטרוזיליה והכוסברה. עם עלים – ירוק, בלי עלים – אדום. לא מדובר באיזה קופירייטינג מתוחכם – זה פשוט הצבע שלהם. אז אפשר להגיד שאנחנו עושים פה סחוג ירוק. אבל יותר נכון לומר שאנחנו עושים סחוג טעים. לאללה.
דבר נוסף שאפשר לעשות זה טחינה-סחוג. מערבבים כמות שווה של טחינה גולמית וסחוג, מוסיפים קצת מים, מערבבים ומקבלים ממרח טעים לאללה.
תחרות הביס הפוטוגני – הגמר הגדול
לא נשקר לכם: לא חשבנו לעומק על תחרות הביס הפוטוגני. נגיד, לא קבענו מתי היא תסתיים, לא אמרנו שיש לנו חולצה רק במידה אחת, לא ענינו על שאלות ששאלתם אותנו בפייסבוק ואפילו לא קבענו סף טחינה מקסימלי. רוצים תירוץ? היינו על משככי כאבים, סבבה? בכל אופן, עברו כבר שבועיים וכבר הפסקתם לשים תמונות מביכות בפייסבוק שלנו, וגם הפסקנו עם הכדורים. אז בואו נכריז על הזוכים!
בפרס ה”את חייבת ללכת לבדוק את השומה הזאת” זוכה הבחורה החיננית הבאה:
בפרס ה”איכשהו, זה הדבר הכי גס שראיתי בחיים שלי” זוכה הפאה הנוכרית הבאה:
בפרס חביבת הקהל, וכנראה שנואה על חבריה, זוכה הפרצוף בתוך עוגה הבא:
בפרס ה”גברת, אני לא בטוח שלגמרי הבנת למה התכוונו” זוכה הגלידה הבאה:
בפרס ה”טחינה על השיער” זוכה השיער מלא בטחינה הבא:
בפרס “דברים חדים בתוך אוכל” ע”ש ג’וזי מנדלסון זוכה השיפוד בתוך פיתה הבא:
אבל למרות הכל, אנחנו פודגבר. ואת פודגבר קונים בקלות: את פודגבר קונים בלאפה, את פודגבר קונים בטחינה על הלחי, את פודגבר קונים כשמצטלמים עם מדים. ולכן, הזוכה הגדול בתחרות הביס הפוטוגני הוא:
עומר, פנה אלינו לקבלת הפרס שלך: חולצת פודגבר אוריגינל. הנה כמה פרטים שלא ידעתם על עומר: בגיל 3 הוא אכל את הלאפה הראשונה שלו (פרגיות, צ’יפס וסלט). בגיל 17 הוא אכל את הברוקולי הראשון שלו ועדיין מתחרט על זה. כשהוא יהיה גדול הוא רוצה להיות קצינת ת”ש ובכל פעם שהוא עושה גרעפס יש ריח של קבב.
אתם מוזמנים להמשיך לשלוח לנו תמונות, כי זה כיף לראות מי אתם וכי זה כיף לראות אנשים אוכלים. אנחנו בנתיים נחשוב פה על עוד תירוצים לחלק לכם חולצות או פינוקים אחרים.
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
גם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010