גלידת פודגבר

זהו, נמאס לי להחזיק את זה בבטן. קבלו: קוראים לי זיו ואני לא עד-כדי-כך אוהב גלידה. זה מכעיס אתכם? תתבגרו. ולהלן הסבר: ברוב הפעמים גלידה זה פשוט דבר לא איכותי. זה עשוי מכל מיני שמנים צמחיים, חומרי טעם ודברים כמו צימקאו. חוץ מזה, גלידה זה בדרך כלל דבר מאוד משעמם: טעמים בנאליים כמו “תות” או “פצפוצי שוקולד” זה פשוט לא מעניין אחרי שעברת את גיל 9. אוקיי, אז נכון שב-19 שקל אפשר לקבל גלידה איכותית ומעניינת במקומות כמו וניליה או אייסברג אבל זה קצת יקר ונוטה הרבה פעמים לפלצנות: “גלידה בטעם מי זאהר, פריחת התפוזים של שכם, מרקחת משמש מזן ארומקוט ופיסטוקים סיציליאנים קלויים בעדינות” (אמיתי).

אז, החלטתי לקחת דברים לידיים ולהכין גלידה בבית, אבל ברוב המתכונים שמצאתי נדרשת מכונת גלידה ביתית. עכשיו, אם הייתי רוצה מכשיר שעולה באזור ה-1500 שקל, תופס את כל השיש ועושה רק דבר אחד – הייתי קונה כבר מזמן פורס פסטרמה. שאר המתכונים שמצאתי דורשים להוציא את הגלידה כל חצי שעה מהמקפיא, לערבב ולהחזיר. אז קבלו את חוקי פודגבר לגלידה ביתית: שיהיה טעים וידרוש מינימום מאמץ. אם אתם מחפשים גם “שיהיה בריא” אתם מוזמנים ללחוץ על הלינק הבא: http://www.tvuna.org/ ולאכול גלידה מזרעי פשתן.

קחו דוגמא מיפן שם החליטו לרענן את החיך עם גלידת תמנון-דובדבנים

גלידת פוד-גבר בטעם מלון, נענע וצ’ילי חריף (אזהרה: לא להשתמש בהלחם מלונענע). מה שנצטרך זה: חצי כפית ג’לטין, חצי כוס סוכר, חצי מלון, רבע צ’ילי חריף אדום ללא הגרעינים, 8-10 עלי נענע טריים מופרדים מהגבעול. אופציונלי: 3 כפות שמנת 38%.

שמים את הג’לטין ו-4 כפות מים בסיר קטן ומחממים על אש ממש קטנה. זה הולך לקחת בערך 10-15 דקות עד שזה נהיה אחיד ובלי גרגרי ג’לטין. מוסיפים את הסוכר ושוב מערבבים ומחכים עד שיהפוך לסירופ אחיד. אם יש סבלנות נותנים לזה להתקרר קצת ואז שמים בבלנדר את המלון, הצ’ילי, הנענע והשיקוי שכרגע הכנו.  מי שרוצה יכול להפוך את הסורבט הזה לשרבט על ידי כך שיוסיף 3 כפות שמנת או יותר.

הגרסא החלבית

תהליך הגריסה בבלנדר מחמם וממיס את הגלידה. אז או שתפעילו את הבלנדר לקצת זמן ותאכלו ישר או שתשימו במקפיא עם ניילון נצמד. רצוי לשים להקפאה בכלי פלסטיק ואת הניילון הנצמד לשים ממש צמוד לגלידה ככה שלא ישאר אוויר בכלי בין הניילון לגלידה. כשמוציאים מהקפאה זה יכול להיות קצת נוקשה – אפשר לשים במיקרו לבערך 20 שניות (ברצינות) וזה חוזר להיות רך וחלומי.

אני ניסיתי להכין באותה מתכונת גם גלידת ג’ינג’ר-לימון-מרווה וגם יצא על הכיפאק. נשמח לשמוע על וריאציות נוספות שיצאו טעים וגם על טעמי גלידה מוזרים שנתקלת בהם בכלל.

הום פרייז של דיקסי

נפתח בהבהרה: המתכון הבא הועבר אלי מהדודה האמריקאית שלי, דיקסי, וכל קשר בינו לבין המסעדה התל אביבית (המצוינת) דיקסי, שגם – רצה הגורל – מגישה מנה בשם הום פרייז, מקרי בהחלט. אחד העקרונות החשובים ביותר בפוד-גבר זה יושרה מקצועית, לכן עצם זה שאתם מעלים את הרעיון הזה, ממש מעליב אותי. תתביישו לכם.

ולנושא שלנו. ההום פרייז הפכה בשנים האחרונות למנה שתוכלו למצוא בכל פאב. ברוב המקרים זה יהיה רק תירוץ לקחת עוד 10 שקלים על צ’יפס, שאפשר לתמחר אותם כך: 5 שקל – חתכנו את הצ’יפס לקוביות, 5 שקל – שמנו עליו צ’ילי. ההום פרייז של דיקסי (כפרה עליה, איזה דודה היא) לעומת זאת, שוחים ברוטב קרמי מושחת, חריפים ואי אפשר להפסיק לאכול מהם.

אני זוכר את הפעם הראשונה שאכלתי את ההום פרייז האלה. זה הגיע אלי בטייק-אוואי, בתוך קופסת קרטון שכתמי השמן איימו לצבוע מלבן לאפור. ובפנים היה משהו, ספק מנה, ספק מרק, ספק ההגדרה המילונית של כולסטרול. אבל כמה שזה היה טעים.

כשניסיתי לשחזר את המנה הזאת בבית גיליתי שהאינטרנט מלא בעשרות מתכונים שטוענים שהם-הם פיצחו את המתכון של דודה שלי, רק מה – הם לא. מה לא ניסיתי – מיונז, חמאה, טיגון עמוק, טיגון רדוד. המתכון הבא יותר פשוט, יותר בריא (מי מבשל עם מיונז?!) וממש דומה למקור.

אז מה עם השומן, אתן שואלות? אחת העובדות הנכונות ביותר לגבי אוכל שמן זה שהרבה יותר קל לאכול אותו בחוץ מלהכין אותו. אין מה לעשות – להזמין סופלה זה טעים ונחמד אבל שאתה מכין אותו וזורק פנימה 5 חבילות חמאה, אתה לא יכול לשקר לעצמך שזה לא כזה משמין. לכן העברנו את ההום פרייז מהפך קטן – את התפו”א אנחנו נאפה במקום לטגן (זה גם יותר קל) ובאמת שנשתדל להיות זהירים עם השמנת.

4 תפו”א בינוניים-גדולים
1 פלפל אדום (לא גמבה, זה שם מעצבן).
2 בצלים גדולים
1 כוס (כן, כוס) רוטב צ’ילי מתוק
1/3 כוס שמנת לבישול 15%

 אחרי שמחממים תנור ל-200 מעלות, חותכים את תפוחי האדמה לקוביות קטנות ונחמדות. הייתי אומר לכם כמה ס”מ אבל אני לא מחזיק במטבח סרגל. את הקוביות מערבבים עם כפית מלח, וכף שמן רגיל, וזורקים לתנור, שמה הם צריכות להיות בערך 30-40 דקות, עד שהן שחומות אבל לא שרופות, ככה שהן לא ימעכו כשתערבבו אותם אח”כ. ככה זה אמור להיראות לפני ואחרי:

 בזמן שהתנור עושה את שלו, חתכו את הבצלים ואת הפלפלים – שניהם לרצועות דקות מאוד. חממו ווק עם אש גבוהה ו-2 כפות שמן ותתחילו לטגן עם קצת מלח וקצת סוכר. זה הולך להיות טיגון די ארוך – 20-25 דקות, וכדאי לעשות אותו עם מכסה סגור. בסוף הבצלים והפלפלים צריכים להיראות שקופים, עייפים, וטיפה שחומים (אבל לא ממש). מנמיכים את האש.

ועכשיו החלק הכיפי: קוראים למישהו שאוהבים, ונותנים לו לשפוך פנימה את הצ’ילי והשמנת. הערבוב שלהם יחזיר אתכם ליום ההוא בגן שלמדתם מה זה צבעי גואש, והפעם גם תוכלו לאכול מהידיים. בסוף מחכה לכם הגן עדן הבא:

שופכים את תפוחי האדמה פנימה, מערבבים טוב, ונותנים להכל להתבשל עוד כמה דקות. מגישים עם סלט ותוכניות לדיאטה.