תפוח בדבש (מטוגן בבצק בירה עם גלידה מטוגנת)

המאכלים של רוב החגים היהודיים הם מטוגנים, עתירי-שומן, חסרי אסתטיקה ובאופן כללי לא הכי מושכים מעבר לנוסטלגיה ולמסורת. עם זאת, ראש השנה הוא חג שנדמה כי נתפר במיוחד לפי הוראותיה של דיאטנית דקדקנית. זה חג שחף מקניידלעך, מופלטות ושאר מרעין בישין. במקום זה יש לנו תפוח טרי בדבש, דגים עם הקצובה היומית של אומגה 3 ויש דיבורים ששנה הבאה מוסיפים לביבות סובין. אנחנו כאן בפודגבר לא ניתן לזה לקרות!

מצליחים לזהות את הגלידה בתמונה?

במקום לאכול את התפוחים הטריים האלה עם הטעם של אמא-טבע אנחנו נצפה אותם בבצק בירה (בירה דבש כמובן, בכל זאת מסורת) ונטגן אותם בשמן עמוק. כדי שהשנה הבאה תהיה באמת מתוקה (על גבול הסוכרת) נוסיף גם גלידת וניל. אה, וגם אותה נטגן.

מה שצריך זה ככה:

לבלילה
כוס קמח
כוס בירה
ביצה

לתפוחים
4 תפוחים

לגלידה
גלידה

שונות
קמח לבן
פרורי לחם
חצי לימון
ברנדי – אופציונלי
3 כפות סוכר
כפית קינמון
שיפוד

וככה עושים את זה:

את הבלילה מכינים על ידי ערבוב כל הרכיבים שלה (קמח, בירה, ביצה) עד שמגיעים למרקם חלק. אחר כך מקלפים את התפוחים, חותכים לטבעות של בערך סנטימטר ומוציאים את הליבה שלהם (אם יש לכם מכשיר כזה, מה טוב). את הטבעות הקלופות שמים בקערה עם מים קרים, קצת מיץ לימון סחוט (שמונע השחרה) וקצת ברנדי. על צלחת נוספת מערבבים 3 כפות סוכר עם כפית קינמון. מכניסים את השמן לסיר ומחכים שירתח. עד כאן שלב ההכנות.

מי אמר שגברים לא יודעים להכין בצק?

עכשיו, מוציאים טבעת מהמים, מספיגים במגבת, מצפים בתערובת הסוכר-קינמון, מצפים בבלילה ומכניסים לסיר לכמה דקות עד שמזהיב. מוציאים ושמים על נייר סופג.

נייר סופג, סוכר-קינמון, בלילה ושמן רותח. כך תהפכו תפוח בריא לתפוח טעים

אם רוצים להכין גם גלידה מטוגנת זה רק מבורך וככה עושים את זה: מוציאים כדור גלידה ובידיים מכסים אותו בתערובת של שלושת-רבעי פרורי לחם ורבע קמח לבן. צריך להזדרז בשלב הזה שהגלידה לא תימס. מצפים בבלילה איתה ציפינו את התפוחים, שמים על שיפוד ומכניסים לשמן הרותח (זה יעבוד רק אם השמן ממש רותח). כשהכדור מזהיב מוציאים מהר ומגישים.

לזה אלוהים התכוון כשהוא ברא את התפוח

ועכשיו ככה באווירת החג: אנחנו בפוד-גבר מאוד רוצים לאחל לכם שנה טובה! אבל לא נעשה את זה.

פודגבר: פינת הספרות היפה (קציצות טונה)

לאחרונה נשמעים קולות, ובצדק, שפודגבר התדרדר לשפה נמוכה ותרבות דלה. לכן את הפוסט של היום נתחיל בחידה ספרותית: מאיזו יצירה לקוח הציטוט האלמותי: “בן זונה מזדיין בתחת קוקסינל הומו. חתיכת מניאק, חכה חכה, אני עוד אתחתן ואביא ארבע ילד ואז תראה מה זה יא חרא יא קוקסינל”.

בצל ירוק קצוץ. הצעת הגשה: עם קציצות טונה

והתשובה היא, כמובן, ספרו המיתולוגי “קציצות” של הסופר והתסריטאי אילן הייטנר. ובקישור מדהים זה נעבור למתכוננו להיום: קציצות טונה. זה מאוד פשוט, טעים ומתאים לכל אותם רגעים שבא לכם לאכול ארוחה חמה ואין לכם בבית כלום חוץ מקצת שמן, 2 קופסאות טונה, 2 ביצים, פירורי לחם וחצי בצל. וגם מיונז, צ’ילי מתוק וטבסקו בשביל ה”רוטב”.

מרכיבים: שמן, 2 קופסאות טונה, 2 ביצים, פירורי לחם (גם לחם יבש מפורר זה אחלה) וחצי בצל. וגם מיונז, צ’ילי מתוק וטבסקו.

דג שמפרסם שימורי טונה. אם זה לא לעג לרש אני לא יודע מה כן. כאילו, באמת, אני לא יודע מה זה

וככה עושים את זה: מערבבים חצי בצל קצוץ עם 2 קופסאות טונה בקערה. עכשיו חשוב מאוד להוציא את כל הנוזלים גם מהטונה וגם מהבצל. זה גם פוגע במרקם של הקציצה וגם זה לא זורם הכי טוב עם שמן רותח. אז… לסחוט טוב את הטונה לפני שמוציאים אותה מהקופסא ולגבי הבצל – לקצוץ דק ואז לשים בין שתי הידיים מעל הכיור ולסחוט. מוסיפים 2 ביצים ו-4 כפות פירורי לחם ומערבבים. המרקם אמור להיות דביק אך לא נוזלי מדי.

ככה אמור להיות המרקם. מרגישים?

מטגנים שמן במחבת וכשהוא חם מנמיכים לאש בינונית-קטנה. אנחנו רוצים שהקציצות יתבשלו קצת מבפנים לפני שהן נשרפות מבחוץ. מצד שני – הכל כבר מבושל מלכתחילה אז אין חשש שתעשו פה משהו לא בסדר. כשהן משחימות מצד אחד הופכים ולבסוף מוציאים ושמים על נייר סופג. אל תשימו יותר מ-3 קציצות במחבת קטנה כי הקציצות מורידות את טמפרטורת השמן ואז הכל נעשה פחות כיפי.

רוטב: אוקיי, גם פה זה די שכונה. ניסיתי להכין משהו מסובך מעגבניות ולימון אבל בחיי שאין כמו הדבר הפשוט הזה שנקרא “שתי כפות מיונז, כף צ’ילי מתוק וכמה טיפות טבסקו”. הוראות הכנה: לערבב.

ועכשיו מהזוית הזאת... יופי יש לנו את זה אתן יכולות להתלבש

סוף הקיץ

הנה הזדמנות מצוינת לחגוג את סוף הקיץ, ואת האגו-טריפ הזה שקוראים לו פוד-גבר (שתאמינו או לא, קיים כבר כמעט שנה. טוב, 10 חודשים). הקיץ כבר לא בדיוק כאן, אבל אתם יודעים איך זה בישראל: כשלא קיץ זה אומר שעדיין מזיעים, אבל פחות.

בכל מקרה, מה יותר קיצי מגלידה? ומה יותר גברי מקינוח שעושה בלאגן במטבח ונמרח על הזקן שלך? (ולא, אני לא מדבר על סבא) ומה יותר שחצני מלהתקשר לשטראוס ולהגיד “שלום, מדבר פודגבר, תשלחו לי גלידות הביתה”?

אז, כן. זה עבד. וקיבלתי הביתה את הערמה הזאת:

לא בתמונה: ארטיק בטעם יובל המבולבל

אני לא אגיד את שם המותג, בעיקר בגלל שאמרתי אותו שתי שורות למעלה והתמונה נורא בוטה, אבל אני אגיד את זה: מסתבר שעכשיו מגנום (אופס) וקורנטו (שיט!) מגיעים בצורת הייטק: עם פרלינים בפנים ו”ליבה רכה בטעם פטל” (שדרך אגב, יש לי הרגשה שזה היה אמור להיות “ריבה בטעם פטל”). עזבו את זה, יש ארטיק בטעם לימונענע שברכיבים אין לא לימון ולא נענע. בארטיק לימונענע יש תמצית כורכום, תמצית סרפד ותרד. לא יודע, זה עדיף על ארטיק סרפד-תרד שמכיל לימון ונענע, לא?

בכל מקרה, בלי להתבלבל עשיתי מיד את מה שצריך לעשות:

כלומר, קיצרתי את השפם

ואחרי זה, ניגשתי להכין קינוח פודגברי: מלוכלך, זול ובוטה. רכיבים: קופסת גלידה בטעם אהוב. אני לקחתי שוקו-וניל בשביל הקלאסיקה. דרך אגב, אם יש גלידת שוקולד בלגי ויש גלידת וניל צרפתי, אז שוקו-וניל זה מלוקסמבורג? כן, כנראה שכן, גלידת שוקו-וניל זה מלוקסמבורג. בכל מקרה, נוסיף לזה כל מני טילונים וכל מני מגנומים, ונתחיל להכין. זתומרת – אני התחלתי להכין. אתם כנראה תגידו “למה להרוס ארטיק טוב?” ותאכלו אותו כמו שהוא.

נתחיל בלהפשיר את הגלידה במקרר לכמה דקות. את הטילונים נוציא מהאריזה, מהמגנומים נוציא את המקל. ועכשיו נעמיד פנים שאנחנו מכינים לזניה, אבל עם ארטיקים: שכבה של גלידה, שכבה של מגנום/טילון, עוד גלידה, עוד איזה ארטיק, עד שנגמר המקום בכלי פלסטיק שהכנתם מראש בשביל זה.

זה יראה בערך ככה, לכמה שניות. ואז זה ימס על כל השיש ויעשה מלא בלאגן.

עכשיו יש לכם ערמה של גלידה על השיש, מלא עטיפות של ארטיקים על הרצפה ועוד שלוש דקות יהיה לכם קן של נמלים מתחת לכיור. זה הזמן להכניס הכל לפריזר בחזרה. כשתרצו לאכול את זה (וברור שתרצו, כי לא משנה כמה רע זה נראה – זה גלידה) רק נשאר להוציא מהמקפיא, ולפרוס לפרוסות. אם בחרתם מספיק טעמים מוזרים לגלידות – תקבלו שכל ביס הוא בטעם אחר, והטילונים נהיים ביסים קטנים ופריכים בתוך עוגת הגלידה ההזויה שהכנתם לעצמכם. תאכלו מהר, שהליבה של הפטל לא תימס.

גלידה זה כמו בחורה: דרך מצוינת לסיים ארוחה

ועכשיו רק נשאר לתת לאנשים לאכול, לצלם אותם אוכלים את זה, ולראות אותם מתבאסים מזה שיש תמונות מביכות ולא מחמיאות שלהם באינטרנט.