סביח השרון

גבר, אם האורז יצא לך קצת רטוב זה עדיין לא אומר שהכנת ריזוטו. אם הוצאת את הנתח מוקדם מדי זה עדיין לא אומר שהכנת סטייק טארטר. באותה מידה, וזאת נקודה חשובה פה אז תתרכזו – לא כל אחד ששם חציל וביצה קשה בפיתה יכול לפתוח דוכן סביח.

דברים שלמדתי היום: "הכל שטויות רק הסביח אורגינל"

עכשיו לא אכפת לי אם תגידו “פודגבר זה בלוג של פלצנים” (לא יודע למה, זה לא קרה עד היום), אני בכל אופן רוצה להדגיש: סביח זאת מלאכת מחשבת. הפיתה צריכה להיות רכה (עוד נגיע לזה), החציל צריך להיות בלאדי, הביצה צריכה להיות חומה, וברקע צריך לשמוע את הפקח העירוני צועק “של מי זה האוטו פה על המדרכה”. כשעושים את זה נכון זאת מנה שמגיעה לפסגות היצירה.

“סביח השרון” בהוד השרון זאת דוגמא טובה לשם בנאלי לדוכן סביח בהוד השרון. זאת גם דוגמא טובה למקום שיודע להכין את הסביח שלו. הסיפור מוכר: דוכן שנמצא על הכביש, מכוניות שחוסמות את התנועה ואנשים שמשתרכים בתור. גם כאן תמצאו את זה שיישבע שהוא ראה את אשתו של בעל הדוכן נוסעת במרצדס. גם כאן תשמעו שהם מטגנים את הקצוות של הפיתה כי פעם מס הכנסה תפסו אותם ככה, שזה די מוזר כי אין פה פיתות מטוגנות. בכלל אין פה שום דבר חוץ ממנת סביח מדהימה.

הפיתות כאן עוברות אידוי מה שהופך אותן לרכות מאוד ובעלות גמישות גבוהה. שאלתי את טל, אמן הסביח, נזיר החציל והביצה, אלוף העמבה, לגבי הסוד של הפיתה הרכה והנימוחה וקיבלתי מונולוג סטייל אהבה קולומביאנית. “לי יש כלל מאוד ברור באידוי פיתות: כשאתה שם את הפיתה בפיילה, קח לך את הזמן ותזכור: פחות מדי זמן מתפרק, יותר מדי נעשה כמו אבן”. יש איזושהי נוסחא מסובכת שמחשבת את היחס בין המים לפיתה לגודל הסיר אבל באמת שלא באתי לשם לשנן נוסחאות, באתי לאכול סביח. ואני מציע גם לכם.

איך מגיעים: קצת דרומה מצומת הרחובות רמתיים-מגדיאל בהוד השרון.

ועכשיו למשהו אחר לגמרי

שבוע הבירה הבינלאומי – יריד BIRA

רופאים ממליצים על כוס בירה אחת ליום, להורדת לחץ הדם. אנחנו בפודגבר ממליצים על שלוש כוסות בירה ליום, להורדת לחץ באופן כללי. אני מכיר רופא שגם ימליץ על שלוש כוסות בירה ליום, אבל הוא לא מקבל לקוחות של שום קופת חולים והקליניקה שלו נמצאת בתוך קבינה של טנדר.

משמאל - שימאי כחול, מימין - נראה לי טובורג.

אם אתם שתייני בירה כבדים, אתם בטח לא צריכים שום המלצה של רופא. אתם רק צריכים שיהיה לכם מקום טוב להכיר בירות חדשות ובטח תתעניינו גם בלשמוע כמה הרצאות על בירה. האנשים הטובים מ”איש הענבים” ביפו מארגנים בשבוע הבא יריד ותחרות בירה שכולל הרצאות, טעימות, ארוחות ואפילו פרסים (לבירות, לא למבקרים). אנחנו התקמבנו על כניסה זוגית ליריד ואנחנו נשמח להעניק אותה לכם, אבל על זה נדבר אחר כך.

כמה פרטים על התחרות הזאת: אנשי “איש הענבים”, שהם האנשים האלו שמקבלים משכורת על זה שהם שותים בירה ולכן יש להם את העבודה הטובה ביותר בעולם, החליטו שצריך לעשות איזה אירוע שבאותו זמן יפתח את השוק הישראלי לטעמים חדשים מחו”ל ויפתח את השוק החו”לי לבירות בוטיק מהארץ. הם החליטו שצריך לחלק איזה פרס הוקרה בינלאומי לבירות, או באנגלית: Beer International Recognition Award, ואיזה צירוף מקרים מדהים זה שבראשי תיבות זה יוצא BIRA. לא יודע מה הם היו עושים אחרת.

בתחרות משתתפות בין 120 ל-180 בירות (הימור שלי – הם הפסיקו לספור בסביבות 90) כשכל בירה נמדדת בפני עצמה במונחים של מראה, ריח, טעם, החלקה בגרון ונראה לי שגם על פי איך נראית הבחורה שמגישה אותה. כל בירה מקבלת ציון בין 0-100 מכל שופט, ואז משקללים ממוצע של 6 שופטים לציון של ועדה, ויש 3 וועדות. סך הכל כל בירה תקבל ציון בין אפס למאה עם דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה, שזה יותר טוב מהציונים שאני יודע לתת: “טעים” ו-“לא טעים”.

ככה נראה הטופס, אם אתם רוצים להעמיד פנים שגם אתם שופטים

ופה מתחיל הקטע המצחיק. מכל הבירות שמשתתפות בתחרות תיבחר ה-Grand Champion, שזו הבירה שרצה הכי מהר או קופצת הכי גבוה (אבל אל תתפסו אותי במילה – אני כבר הייתי די שתוי כשהתחילו לדבר על זה). וגם, מכל ארץ ייבחר אלוף אזורי (למשל, יהיה Grand Champion of Belgium וזו כנראה תהיה בירה שאפשר לקנות רק באיזה מנזר אחד ספציפי שאף אחד מכם אף פעם לא יהיה שם). יהיו גם אלופים לפי קטגוריות וגם אלוף פיקוד דרום יבוא לבקר. חוץ מהאלופים יחלקו גם מדליות: מדליות כסף, זהב וזהב כפול. אני הצעתי שיחלקו זהב-זהב, זהב-כסף וזהב-ארד, אבל נעזוב את זה. ואם זה נשמע לכם שיהיו הרבה פרסים, אז בטח תופתעו לשמוע שיש גם פרסים על השתתפות, ושאם אתה מסדר את כל הצעצועים בחזרה בארגז לפני שאתה הולך לישון שנת צהריים אתה מקבל מדבקה של סמיילי לשים על החולצה ולהראות לאמא שלך כשאתה חוזר מהגן.

דיברנו על אמא שלך, וזה מזכיר לי: אחרי שפותחים (או “מנקרים”) חבית בירה, חייבים לגמור אותה תוך שלושה ימים, אחרת יש מרירות נורא חזקה. חוצמזה, בירות בלגיות מחויבות, על פי חוק, לכתוב שהתוקף פג תוך 5 שנים, אך למעשה בירה בבקבוק סגור רק הולכת ומשביחה עם הזמן, שוב – בדיוק כמו אמא שלך. חוץ מזה, לבית הלבן יש מבשלת בירה משל עצמו, לאורחים של אובמה. פריטי טריוויה כאלה, ועוד, קיבלתי מבחורה שדיברה בזמן שאני שתיתי מהבירות שהיא נתנה לטעום במהלך הרצאה על בירות בלגיות. הדבר הכי חשוב שאני למדתי מההרצאה הזאת: כן, בירות בלגיות זה טעים.

כמו אש קאצ'ם, גם אני חייב להשיג את כולם.

נעבור לדוגרי: יש לי כרטיס כניסה זוגי ליריד ויקבל אותו מי שיספר לנו, כאן בתגובות למטה או בעמוד הפייסבוק שלנו, על המקום, הזמן או האירוע הכי מוזר שהוא היה בו תוך כדי שתיית בירה. מי שמצרף תמונה של האירוע הזה מגדיל את הסיכויים לזכות. המקום הראשון יקבל כרטיס כניסה זוגי לכל ימי האירוע, המקום השני יקבל את הדבר הזה בתור פרס ניחומים. על הזוכה נכריז ביום ראשון בערב.

בשביל פרטים נוספים על התחרות והיריד: http://www.biracompetition.com/

בשביל הסיכוי שלך להיכנס לאירוע בחינם: http://www.facebook.com/foodgever