עוף בדוריטוס דיפ

נו, סטודנטים, התחלתם שנה חדשה בלימודים? כל הזין.
אחרי קיץ שבו אכלתם את הבישולים של אמא, ועברתם מארוחת חג אחת לשניה, הגיע הזמן לחזור למציאות. הדירה שלכם מטונפת, יש בכיור צלוחית עם לכלוכים שתיכף חוגגים ארבעה חודשים ביחד, וכל מה שיש לכם במקרר זה צ’ילי מתוק ואריזה של שמנת חמוצה שעכשיו היא כבר באמת חמוצה.

אתם לא לבד. מה שהיה בקיץ האחרון (ככה מקובל להתחיל משפטים שקשורים למחאה), ביטא את מצוקתם הגדולה של סטודנטים רבים. יוקר המחיה הנוראי גרם לכך שאי אפשר לאכול כל יום במסעדה, ואפילו הקפיטריה באוניברסיטה, כך נמסר למערכת “פוד-גבר”, עולה כסף! מאות אלפי סטודנטים חסרי כל יכולת בישול יצאו לרחובות בקריאה אחת – רוצים מתכונים פשוטים.

מדור הסטודנט הרעב, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים הארצית ודפני ליף, לא התעלם מגל המחאה ומינה ועדה מיוחדת אשר נועדה לסייע לסטודנטים בתקופה קשה זו. להלן מסקנות הועדה שייושמו ב-3 פעימות שונות (תמיד רצינו להגיד “פעימות”):

1. המדור יציע מתכונים ברמת קושי של בין “קל מאוד להכנה” ל-“מפגר לחלוטין להכנה”.
2. המדור יסתמך רק על מרכיבים שאפשר לקנות ב-AM/PM. שוק לוינסקי – עמכם הסליחה.
3. המדור לא יניח מראש יכולות בישול כלשהן מקוראיו, העצלנים. את המשפט “מתבלים לפי הטעם” תחפשו במקום אחר.

כדי לפתוח את המדיניות החדשה, החלטנו כאן בפודגבר לפנק אתכם במנה טעימה שנראית מושקעת כמעט כמו שהיא קלה – עוף בדוריטוס דיפ. נשמע מפגר? חכו שתראו איך מכינים את זה. המתכון כולל 3 מרכיבים:

העם. דורש. אוכל שכונתי.

חזה עוף. הרי ברור שיש לכם כמה חתיכות תקועות במאחורה של המקפיא, לא? כדי להפשיר את העוף כדאי להעביר אותו למקרר לילה לפני, אבל אם נזכרתם רק הרגע שאתם רעבים, שימו את העוף העטוף בקערה עם מים חמימים ותוך 5 דקות הוא יפשיר. אנחנו נצטרך 4-5 פרוסות יפות, שזה בערך חצי קילו.

דוריטוס דיפ. קונים בפיצוציה דוריטוס ואת הרוטב שבא איתו, דוריטוס דיפ. אם אתם אוהבים חריף, לכו על על זה, אני בעד הגרסה המעודנת שהיא קצת פיקנטית. את הדוריטוס אפשר לאכול כדי להרגיע את הרעב, אבל את הרוטב תשמרו בצד.

בצל. נצטרך 2 בינוניים, חתוכים לרצועות, טבעות או למגני-דוד קטנים. מה שיותר נוח לכם.

אחרי שהעוף הופשר והוא רך ונעים נדאג שהוא יהיה בחתיכות בינוניות ולא עבות מדי (2 ס”מ). נחמם סיר רחב ונמוך עם 2 כפות שמן רגיל, ואחרי שהוא התחמם ממש, נטגן את העוף משני הצדדים. זה אמור לקחת 3 דקות בערך על אש גבוהה. כשהעוף נשחם נוסיף את הבצל שחתכנו מקודם, אריזה שלמה אחת של דוריטוס דיפ, וחצי כוס מים. מביאים את הכל לרתיחה.

עכשיו הגענו לחלק של התבלון. ועכשיו סיימנו אותו. כן כן, שמעתם טוב. מכיוון שגם ככה כל מה שיש לכם במחלקת התבלינים זה “תערובת לתיבול פיצה”, החלטנו ללכת לקראתכם – את המתכון שלנו היום לא צריך לתבל. זה בגלל שהדוריטוס דיפ, בתור מטבל, הוא כבר מלוח ומתוק וחריף מספיק.

כל מה שנשאר עכשיו לעשות זה להחליש את האש, לכסות את הסיר ולתת לכל העניין לשחות קצת במיצים של עצמו ולהתבשל – בערך 25 דקות. יצא טעים? מצויין, כדאי להכין אורז ליד ויש לכם ארוחה. לא יצא טעים? אתם כנראה באמת מפגרים.

עוגיית שוקולד-צ’יפס אוראו בראוני

“Just when I thought you couldn’t possibly be any dumber, you go and do something like this… and totally redeem yourself!” – dumb and dumber

עוגיית אוראו. מצופה בעוגיית שוקולד צ’יפס. מצופה בבראוניז שוקולד. יש מחשבות שבאמת צריכות להשאר בגדר הדמיון. זאת לא אחת מהן. עובדה: בדיוק השבוע היו עוגיות אוראו במבצע בסופר. סימן משמיים או מה?

אני לא אשקר לכם: אני לא האופה הכי דגול בעולם. הוצאתי מתכון לעוגיות שוקולד צ’יפס מ”בצק אלים”, הוצאתי מתכון לילדים להכנת בראוניז, וגם עם המתכונים האלה די נאבקתי (בואו רק נרמוז שזה יוצא טעים גם אם אין לכם בלנדר).

אני הכנתי מנות אישיות בתבניות חד”פ אבל אני מניח שמה שעובד ברמה האישית יעבוד גם ברמת התבנית. מורחים שכבה של בלילת שוקולד-צ’יפס. ממקמים עוגיות אוראו באמצע, מורחים מעל שכבה של בלילת בראוניז. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשהו כמו 20 דקות. כדי לבדוק אם זה מוכן מכניסים קיסם ובודקים אם הוא יוצא יבש.

יש מצב שהבסיס בדמות הבצק שוקולד-צ’יפס לא יצא מוכן לגמרי וזה בסדר, כי זה גם ממש טעים ככה (מה נקרא half baked cookie dough). יש מחקרים שמראים שזה לא בריא לאכול את הבצק הזה כשהוא לא אפוי. באופן כללי, מי שבריאותו חשובה לו – אני מציע לכם פשוט לוותר על כל העניין. טוב לא ייצא מזה.

אה כן, זה ממש ממש ממש טעים.

הי, לפחות לא טיגנו את זה בשמן עמוק

בורקס בכר \ העגלה \ בכר העגלה

לכל עיר יש את היריבות הקולינרית שלה. בדרך כלל היריבות ניטשת בין שני דוכנים שנקראים בערך אותו דבר, מייצרים את אותה המנה וגובים את אותו מחיר. במקרים רבים התחרות הזאת כל כך רווחית שהיא מייצרת עוד המון חיקויים מסביב. קחו לדוגמא את אבו-גוש: אמנם לא יצא לי לאכול שם אף פעם חומוס הגון אבל מי לא מכיר את אבו-שוקרי האורגינלי וברור ש”זה הדוכן הקטן בשביל עפר שמאחורי השלט של הלבנונית, מה אתה ילד?”. מהצד זה בטח נראה קצת ילדותי, אבל היי – באמת הגיע הזמן שתתחבר לילד הפנימי שבך.

השבוע הגעתי ל”בורקס בכר” בחיפה, סליחה, “בורקס בכר העגלה”, או משהו כזה. קצת קשה לעקוב אחרי היריבות ההיסטורית כשגוש מרגרינה נוטף ממולא בבשר טחון עושה לך עיניים. ממה שהצלחתי להבין היה בורקס בכר, היה בורקס העגלה ובשנים האחרונות הם התאחדו למגה-בורקס-זורד אימתני שמטיל פחמימותיו על תושבי האזור. על הדרך היה גם את “עמיקם” אבל הוא כבר מזמן ברח לתל אביב.

מי שינחש את מספר החמוצים המדויק בתמונה יזכה בצרבת לכל החיים

אז מה יש לנו פה: בורקסים גדולים ממולאים בכל טוב: תרד-גבינה, בשר, חצילים וכו’ מוגשים עם ביצה, מלפפון חמוץ ורסק. עכשיו חברים יקרים, זה הריל-פאקינג-דיל של השומן הרווי והכולסטרול. אם הייתי רופא הייתי ממליץ לכם לקחת סטטינים עם המנה הזאת אבל אני לא. אז אני ממליץ לכם לקחת עוד בורקס.

כך יעשה לבורקס וכו'

מחיר: 14 לבורקס + 2 לביצה קשה. סניפים בחיפה: מוריה 52, ההסתדרות 60 לב המפרץ, קניון סיטי סנטר, שלום עליכם 5 מרכז זיו, צומת קרית אתא. ואולי עוד כמה, מי יודע.