כריכים חמים 2012
מדי פעם מתקשרים אליי חברים להתייעץ איתי בנוגע לאיזשהי קטסטרופה שקורית להם במטבח. הטעות הראשונה שלהם זה שהם חושבים שיש לי מושג בדברים האלה. מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי באתר בטח כבר שם לב לזה מזמן. חוץ מזה, להשחית כל חלקה טובה במטבח זו הדרך הכי טובה ללמוד לבשל. ההבדל היחידי הוא שאני הספקתי לעשות את זה כבר בתור ילד.
ואני לא מאשים את עצמי! איזה ילד יודע שלהשתמש במסחטת ירקות כדי להכין מיץ מכל דבר סחיט שהיה במקרר ומחוצה לו יסתיים באסון? מאיפה אני אמור לדעת שלשים שוקולד במיקרו ל-10 דקות ירכך אותו אבל גם את כלי הפלסטיק שהוא נמצא בו? אנחנו היינו ילדים תמימים, לא כמו היום במסטר שף, וזה היה ממש כיף.
חלק ניכר מההתפתחות הקולינרית שלי אני חב לספר קלאסי שנקרא “ילדים מבשלים”. הספר הזה מקסים דווקא בפשטותו: ציורים שחורים על גבי נייר בצבע חרדל ומתכונים כמו “קינוח ג’לי”, “לימונדה” ו”כריכים מקושטים”. הכותרות של המתכונים מכילות הסברים כמו “אפשר לעשות מביצים הרבה צורות עליזות”, “טוב לאכול כריך המכיל נקניקיה חמה” או “בקיץ נעים מאוד לאכול בכפית מנה של גלידה ספיישל, שהיא בעצם גלידה רגילה מקושטת”.
כשפתחתי את הספר לאחרונה גיליתי המון דפים בתחילת הספר שבתור ילד הייתי תמיד מדלג עליהם. מסתבר שיש שם גם כל מיני רעיונות חינוכיים ואזהרות בטיחות (“החוק הראשון: לא להיות מפוזר”). יומרני לחשוב שמהשילוב של ילדים+אוכל+סכינים יכול לצאת משהו חינוכי או בטיחותי. מה שקרה בפועל זה המון אוכל מגעיל (“ביצים ממולאות” – מסתבר שפעם ילדים אהבו אוכל של בית אבות), המון חתכים והמון עבודה של שרברבים, נגרים ובעלי מקצוע אחרים בתיקון הנזקים.
אז בתור הומאז’ לספר ולתקופה הנפלאה הזאת החלטתי להכין גירסא סטודנטיאלית מעודכנת לאחד המתכונים בספר “כריכים חמים”. המתכון כולל שטות שהמצאתי כדי לייצר טוסט משולשים בלי טוסטר מיוחד.
מה צריך: לחם (רצוי חלה), חרדל, גבינה צהובה, חמאה. ממרח כלשהו אופציונלי: פסטו, ממרח עגבניות מיובשות, ממרח זיתים.
וככה עושים את זה: חותכים שתי פרוסות לחם. מורחים על צד אחד חרדל ועל הצד שני ממרח כלשהו אם יש בנמצא. באמצע שמים שתי פרוסות גבינה צהובה. סוגרים ומורחים חמאה מבחוץ.
עכשיו צריך למצוא מחבת וסיר בגודל כזה שהסיר יכול להכנס לתוך המחבת. ממלאים את הסיר במים ומחממים. מחממים גם את המחבת. כשהכל חם שמים את הכריך במחבת ומוחצים אותו עם הסיר. ככה הכריך יתחמם משני הצדדים וגם ימעך לכדי טוסט פריך.
31 תגובות
כתוב תגובה
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
גם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010
אני חושבת שהיה לי את הספר המתחרה, קראו לזה לדעתי “מבשלים כמו גדולים” כל פעם הכנתי משהו לפי מה שהיה בבית, והשמטתי כל מה שלא היה בבית. ככה הגיעו לאוויר העולם כדורי שוקולד בלי שוקולד ובלי ביסקוויטים (למתעניינים: מרגרינה וסוכר וקקאו), ושאר קלאסיקות נפלאות שהורי נאלצו לטעום.
זה אחד המתכונים האגדיים מהספר הזה! אחח כריכים חמים…
עוד קלאסיקה משם- ביצה בקן
טריק גאוני עם הסיר!
זכרון הבישול היחיד שלי מהילדות הוא שניג’סתי לאמא שלי במשך שנה שנכין ביחד את העוגת ביסקוויטים עם הפודינג מעיתון “כולנו” והיא לא הסכימה לי כי היא לא רצתה שאלכלך לה את המטבח :[
ממש הצחיק אותי, גם לי היה את הספר הזה (שני עותקים). פוסט מוצלח!
אין כמו המתכון האלמותי, שייזכר לנצח נצחים –
“משה בתיבה”.
איזה פלאשבק לילדות עשית לי :)
כמה מתכונים ניסיתי מתוך הספר הזה כילדה
לדעתי אפילו את הביצים ההזויות האלה.
חוצמזה נקרעתי מהכתיבה שלך, נעים להכיר :)
[…] ועכשיו קראתם עד לפה ואתם שואלים את עצמכם מה אמור לגרום לכם לרצות לשבת בשופטים ולהזמין דליריום, אז הנה התשובות: חצי דליריום ב”השופטים” היא אחת הבירות הקוסט-אפקטיביות בתל אביב, ובזמן שתשתו תוכלו לנשנש מתפריט נשנושי הפאבים הנדיב שהוא אחד הנדיבים (במגוון ובגודל המנות) בתל אביב. ספציפית, על הטוסט גבינה והאם (Ham) הלכנו מכות מרוב שהוא היה טעים. הם עושים את הקטע שיש חמאה מהצד החיצוני של הטוסט! […]
gf21bf
9blw8f
8lk0op
wp2ci3
boxwya
7raqfr
n2279m
7efik2
ehifmn
mp9o8m
2gixgm
aqzvjy
hjt9g5
1wx69h
f4ovn3
i8qxtw
y0yzcl
2f6an7
7hjqil
n9jiwj
5q5zkt
wzd78e
wai1qh
bprbqy