תפו”א מוקרמים במיקרוגל

בישול במיקרוגל. יש שיגידו שזה אוקסימורון. קצת כמו “סלט חומוס ביתי של שטראוס”. אבל המיקרוגל הוא כנראה חברו הטוב ביותר של הסטודנט. שמה חוזרים לחיים שיירי אוכל שאמא נתנה לך עוד בסמסטר שעבר, שם נאפים להם באפייה איטית של 40 שניות שניצלי תירס – שבואו נודה בזה – היו צריכים מזמן להיחשב כאחד מאבות המזון, ותודו שקרה לא פעם שהצלצול של המיקרו הוא הדבר היחיד שהעיר אתכם בעודכם נרדמים לתוך ספר לימוד.

אותו מיקרוגל יכול להיות גם חברכם הטוב ביותר כשאתם מגיעים הביתה לחלון של שעה ומתים לתקוע משהו, אבל לא שוב פעם את המתכון האהוב “שניצל תירס כפול שלוש”. מספרים שאפשר להכין הכל במיקרו, אפילו עוגות שוקולד קטלניות (ויש שמועות גם פופקורן אבל אל תתפסו אותי במילה). היום נכין תוספת קלה וטעימה שיקח לכם בדיוק 7 דקות להכין, ותיראה מינימום כמו מנה ממאסטר שף.

נתחיל מהרכיבים –
תפוחי אדמה ננסיים – אתמול בחנות ירקות גיליתי את האוצר האדיר הזה. תפוחי אדמה קטנים. או תפוחי אדמה שרי. או סתם כאלה שלא גדלו. אני לא יודע מה השם המקצועי של הזן הזה, והייתי שמח לבשר לכם שעכשיו הוא בעונה אבל כנראה שאין לי מושג. מה שכן, זה עלה רק 3 ₪ לקילו,  וקילו מהחמודים האלה מספיק לשבועות. הם נורא טעימים, כיף לבשל איתם (גם בתנור) והם פוטוגניים רצח. אבל גם תפו”א רגילים יעבדו במקרה הזה.
חמאה – השמועות מספרות שהיא חזרה, והיא נורא מצטערת על כל מה שקרה. חפשו במכולת הקרובה לביתכם.
שמיר – כן, אני יודע שלא כולכם אוהבים וזו כבר פעם שניה שאנחנו נותנים לעשב הזה לגיטמציה פה בבלוג. אבל הוא הולך טוב עם תפוחי אדמה. אם בכל זאת קשה לכם – תוכלו להחליף עם פטרוזיליה או בצל ירוק.
טאפרוור – מכירים את האנשים האלה שקונים רק מהמותג המקורי, עם 7 מנגנוני סגירה וכרית אוויר לנהג? אז שיהיה להם לבריאות. אנחנו נרשה לכם להשתמש גם בכלי מ”בלדי”.

מה שעושים זה פשוט, כרגיל.
1.  חתכו את התפו”א לפלחים קטנים ושימו בטאפרוור. אם זה התפו”א הננסיים תוכלו פשוט לחצות אותם או לחתוך ל-4. הכמויות של התיבול פה יהיו בערך ל-15 פלחים, שזה משהו כמו 6 תפו”א קטנים.
2.  בכוס מים, שימו 1 כפית חמאה, 0.5 כפית מלח, 0.75 קורט פלפל שחור, וקצת שמיר חתוך דק. הוסיפו טיפ’לה מים רותחים, וערבבו הכל עד שאין יותר חמאה נראית לעין.
3.  זה בסדר, זה מאוד לא אטקרטיבי בשלב הזה.
4.  הוסיפו הכל לכלי, סגרו ושקשקו.
5.  ועכשיו ל-5 דקות במיקרוגל בעוצמה גבוהה. באמצע הזמן להוציא, לשקשק את הקופסא, ולהחזיר להמשך החימום.

אחרי שזה סיים תנו עוד שקשוק, והניחו בצד להתקרר ולספוג טעמים.
ואם היא שואלת, הכנתם את זה בתנור באפייה ארוכה וזה מתכון ממש מסובך.

בראוניס בננה עם תלתלי נוטלה

אתם בטח כבר כותבים טוקבק בנוסח “מה זה, פודגבר? אופה עוגות? חותך בראוניס? מועך בננות? מה, נהיית נשי?“. ובכן, לכל הטענות האלה יש לי תשובה אחת חדה וברורה: כן. נהייתי נשי. זה כיף להיות נשי לפעמים, החל מגיל 5 שאתה מודד נעלי עקב של אמא ועד ללראות אנטומיה של גריי מפעם לפעם. זה לקחת רק את היתרונות, בלי כל העניין של מחזור ונעליים באלף שקל.
וחוץ מזה, אם הייתי אישה הייתי קורא להם “בלונדיס” ולא “בראוניס”.

אז מפעם לפעם גם גבר אמיתי מכין עוגה. ואם כבר עוגה, אז עוגת בננות. למה? קודם כל, כי עוגת בננות זה טעים. כל שילוב של בננות ובצק, לא משנה מאיזה מתכון, ייצא לכם טעים. וגם בגלל שזה מאוד נוח – הבננות זולות עכשיו, ותוחלת החיים שלהם היא דבר מרתק: בהתחלה הן לא בשלות למאכל, אח”כ יש בערך חצי יום שהן בדיוק טעימות – אבל ברור שלא תשימו לב, ואחרי כמה ימים שתיזכרו בהן הן כבר שחורות. אבל פה מגיע הטוויסט – אין כזה דבר בננה רקובה. יש רק בננה לא רקובה מספיק.

אז כפי שאתם בטח כבר יודעים, כדי לאפות עם בננות צריך בננות רקובות. מאוד רקובות. (ולא, זה לא דבש, זה רקבון, אבל רקבון טעים רצח). איך יודעים שהן רקובות מספיק? אם כשתתחילו להכין את העוגה יעבור בכם ספק קל וממש תהיו קרובים לזרוק אותן לפח – אז כנראה שהן מתאימות
המלצה קטנה לאחר נסיון רב בבישול בננות – בין השלב שכבר לא תרצו לאכול אותן לזמן שהן מוכנות לעוגה יש רק כמה ימים. לכן, ברגע שהעברתם את הבננה למסלול האפיה, שימו אותן בשקית סגורה וזרקו למקרר. שמה הן יתבשלו בניחותא ויהיה לכם לפחות שבוע שלם שבו תוכלו להשתמש בהן. אם תשאירו אותן בחוץ זה עלול להעלות עובש וזבובים, ואז גם אני אהיה חייב להודות, שזה רקוב מדי. (שיהיה ברור שגם אז הסרתי את העובש והשתמשתי בשאר, אבל זה כבר חומר לתחקיר כלבוטק ולא משהו שאני ממליץ).

אז כאמור, כל עוגת בננות / לחם בננות שתכינו יהיה טעים. אבל מכל המתכונים שניסיתי (המקור שלו הוא מפה, עם כמה שינויים קלים) זה הכי מהיר, הכי פחות שמן, והוספנו לכם גם שדרוג קטן על חשבון הבית כדי שזה גם יראה מרשים.

2 בננות רקובות
5 כפות שמן קנולה
½ כוס סוכר
1 ביצה
1 גביע לבּן / שמנת חמוצה
2 כוסות קמח (פחות 3 כפות)
1 שקית אבקת אפיה
ממרח נוטלה או שוקוצ’יפס מריר (או שניהם אם אתם ממש מושחתים)

הבטחנו הכנה פשוטה אז הנה:

0. מחממים תנור ל-180 מעלות.
1. מועכים את הבננות הרקובות שלנו. הצבע שלהן אמור להיות זהוב כהה מקסים.
2. משקשקים את הלבּן באריזה טוב טוב כדי שהיא יהיה בלי גושים.
3. בכלי ראשון מערבבים את הקמח ואבקת האפיה.
4. בכלי שני, מערבבים את השמן, סוכר, ביצה, לבּן, ואת הבננות המעוכות.
5. מוסיפים את הקמח לתוך התערובת.

עכשיו יש לנו את התערובת של העוגה. אם אתם מסתפקים במועט, אפשר להכניס את זה ככה. אפשרות אחת ומאוד טעימה להוספת שוקולדיות היא להכניס לתערובת איזה חצי כוס של שוקוצ’יפס מריר. אפשרות שניה היא לקחת ממרח נוטלה, ובעזרת שני סכינים ליצור תלתלים קטנים כאלה עבור כל חתיכה.

זה ממש קל ונראה חמוד ביותר. עכשיו לתבנית משומנת מרובעת ויאללה לתנור. הגובה של הבלילה בתבנית אמור להיות מאוד נמוך, בקושי איזה 2 ס”מ, וזאת הסיבה שקוראים לזה בראוניס ושהאפיה היא כל כך מהירה וכיפית. פתחו שעון וקחו 14 דקות. כשהסתיים הזמן, בדקו עם קיסם. אם עוד לא מוכן תנו עוד 2 דקות.

בעוגה הזאת הזמן זה עניין טיפה רגיש כי דקה לפה דקה לשם וגם היא תשחים קצת יותר מדי, גם תתייבש וגם הנוטלה תקבל טעם חרוך. אז ברגע שהקיסם יבש – יאללה החוצה.

כשהעוגה מתקררת, חתכו לחיתוכיות בעזרת סימוני הנוטלה, וצאו לקנות בננות חדשות. וכך מתחיל מעגל החיים.

ספיישל חנוכה: סופגניות מהירות

על פי חוק הישראלי להיתרי בנייה, כדי לבנות בית בישראל אתה צריך שני דברים – מזוזה בכניסה, ואת הספר “עוגות לכל עת” של נירה שויאר (בעריכת רות סירקיס). תבדקו אותי – אין בית שהספר הזה (וגם “מהמטבח באהבה”) לא מעטר את מדפיו, לרוב במצב מרופט-עד-מתפרק. ולמרות שאני גדלתי יותר על ילדים מבשלים (שעכשיו יצא במהדורה חדשה, איזו מתנה מגניבה), אי אפשר שלא להרגיש נוסטלגיים כשמכינים מתכונים מהספר הזה.

הספר הזה וסוגיו הם כבר באמת נחלת העבר – היום נראה לי מצחיק לדפדף בספר מתכונים שיש בו צילום אחד לכל 30 מתכונים (ואיכשהו, הוא אף פעם לא יהיה ליד המתכון. תמיד תצטרך לעבור 30 עמודים קדימה), שההסברים על תהליך ההכנה מאויירים, ושבצורה מאוד מטרידה בכל צילומי העוגות הצלם החליט להכניס פרחים, לעיתים בצורה מעט מטרידה.

אבל אני מדפדף בספר הזה ויש פה כתמים בני שלושים שנה, של אוכל שהכינו לי כשהייתי קטן עד לא קיים, ויש בזה משהו מרגש. וכל הקינוחים האלה שגדלנו עליהם – סהרונים, רולדה (גלילת שוקולד), עוגת מצות (חכו לפוסט באזור פסח. אולי עד אז ירד גשם). זה לא טפיוקה-גנאש-שוקולד-פסיפלורה – אלה קינוחים פשוטים ולעניין, כל כך טעימים, וכולם בעברית צחה – “חיתוכיות” במקום בראוניס, “קצפיות” במקום מרנג. כי פעם היינו מגיירים את האוכל לפני שהכנסנו אותו למטבח.

אז פעם בשנה כשמגיע חנוכה אנחנו פותחים את “עוגות לכל עת”, עמוד 160, ולמרות שכבר זוכרים את המתכון הזה בעל פה, מניחים את הספר בגאון על השיש, לתת לו את דקות התהילה השנתיות שלו. קצת כמו דרק שארפ שעולה מהספסל פעם בשנה, אבל עדיין מכניס שלשה כמו בימים הטובים.

הסופגניות המהירות (יש כאלה שמכנים אותן תימניות) הן הסופגניות שאני הכי אוהב. לא ברולדין עם גנאש-אצטרובלים, לא במאפיה מתחת לבית ב-2 שקל. אלו סופגניות פשוטות, שכמה שקל להכין אותן – ככה הן נראות נפלא ואי אפשר שלא לאהוב אותן. יש להן קריספיות וטעם עדין שכל כך חסר בדבר האמיתי. אני לא כל כך מבין איך הן לא נמכרות במאפיות, אבל זה יתרון בשבילכם כי תצאו מקוריים ומשקיענים. אז יאללה לעבודה.

רכיבים – כמות ל-20 סופגניות חמודות
2.5 כוסות קמח עוגה תופח (או קמח רגיל + שקית א. אפיה)
2.5 כפות סוכר
2 ביצים
2 גביעי לבן
1 ליטר (לפחות) שמן לטיגון עמוק – הכי טוב והכי זול שמן חמניות או סויה – אפשר גם עם קנולה.

בחרו סיר שמתאים לכם מבחינת הגודל והגובה, לכמות השמן שיש לכם. הכמות המינמלית היא בערך ליטר אחד, ובשבילה תצטרכו סיר לא גדול במיוחד. בישול עמוק לא צריך להיות במטרים – מספיקים 4-5 ס”מ ואתם מסודרים. אם אתם מכינים כמות (למשל אם הכפלתם כמויות) שווה להחליף את השמן באמצע הבישול, כשהסופגניות מתחילות להיות כושיות ממש (ואין לנו בעיה עם זה, אנחנו גם אוהבים את דרק שארפ).

נשים את השמן בסיר על אש גבוהה וניתן לו להתחמם. ובינתיים, נתחיל לערבב. שימו בקערה גדולה את כל החומרים האלה ביחד (בלי השמן, כן?). בספר כתוב 3 כוסות קמח אבל זה יצא לי בצקי מאוד, אז תשימו 2 וחצי ואז תוסיפו לאט לאט במידת הצורך.

המרקם צריך לצאת משהו בין בצק לחם לפנקייק – קרמי וקל לערבוב, אבל לא נוזלי מדי. אם תרימו כף, הבלילה תנזל ממנה באיטיות, בערך ככה. אם המרקם לא לרוחכם, שחקו עם זה – עד שתצליחו. אם בצקי מדי תוסיפו עוד קצת לבן או ביצה, ואם זה נוזלי מדי תוסיפו קמח. זה באמת קל ואין סיבה שלא תגיעו למרקם מגניב.

עכשיו נבדוק אם השמן רותח – לשם כך פשוט הכניסו את האצבע שלכם לתוכו ותרגישו את החום. לא באמת! זורקים משהו קטן פנימה – חתיכת גזר, מקל מעץ, או סנדוויץ’ ישן שמצאתם בתיק. אם הוא מיד מתמלא בבועות תוססות מסביבו – השמן מוכן. בשלב זה אפשר להוריד טיפה את האש, אבל רק טיפה – אתם רוצים שהשמן יישאר חם ותוסס לכל אורך הבישול. שימו לב לזה – ואל תתביישו להגביר את האש במהלך הבישול.

ועכשיו החלק העיקרי והארוך – אבל כיפי – הטיגון. תצטרכו בשביל זה כף גדולה (קצת יותר מכף רגילה) ועוד כף אחת שערבבתם איתה את הבלילה. תצטרכו להעמיס על הכף כמות יפה של חומר, לקרב אותה כמה שאפשר לשמן, ובעזרת הכף השניה להחליק את כולו לתוך השמן. כמה שתניחו את החומר ביותר עדינות – ככה ייצאו לכם צורות יותר עגולות ויפות ופחות “נחשים” שיסתובבו בשמן. אל תדאגו, אחרי פעם פעמיים אתם שולטים בזה לגמרי.

המראה של הסופגניות בסיר הוא באמת מלבב (רגע, אז מראה של לביבות הוא מספגן?). הן משחימות לצבעים משגעים, ואם יש להן מרווח מחייה הן גם מתהפכות לבד שזה בכלל מרשים (יותר ממה שהחתולה שלי יודעת לעשות).
תנו להם זמן להשחים – הצבע הנכון הוא חום כהה ולא בהיר. בתזמונים שעשיתי פה יצא לי שזמן הבישול הוא בערך 5 דקות (2.5 לכל כיוון), אבל כמובן שבסיר שלכם יהיו זמנים אחרים – תוציאו סופגניה ותבדקו עם קיסם שאין בה בלילה. לאט לאט כבר תתפסו את הזמנים הנכונים שלכם.

במהלך הבישול יכול להיות שהסופגניות יהיו יותר יותר כושיות, כי השמן הולך ומשחיר. זה לא נורא בכלל אבל אם זה מפריע לכם תחליפו את השמן.

ועכשיו אתם בטח אומרים, אם אתה מתעקש שהדברים האלה הם סופגניות – איפה איפה איפה איפה איפה איפה הריבה? והתשובה היא – איפה שבא לכם. אני אוהב את הריבה (סנט דלפור המדהימה) בצד, וכל אחד לוקח ומורח כמה שבא לו. אתם יכולים גם להזריק פנימה. ואפשר גם לפזר אבקת סוכר, כמיטב המסורת.

הסופגניות טעימות בטירוף כשהן חמות, אבל גם יחזיקו לכם במקרר. אם אתם אוכלים למחרת, תכניסו למיקרוגל לחימום קצר בתוך צלחת שלידה כוס מים – זה יתן לסופגניות קצת לחות ונימוחות.

ובתגובות, ספרו לנו על ספרי הבישול שאתם גדלתם עליהם. חנוכה שמייח!