שקשוקה עם בשר

איך החיים של הבנאדם יכולים להתהפך ברגע אחד… שבוע שעבר פנו אליי שני הפוד-גבר’ז ואמרו לי: “חייך עומדים להשתנות. לא עוד סתם-גבר. מעתה – תהיה פוד-גבר”. כמובן שנעניתי לאתגר בתקווה לחיי פרסום ותהילה, ומעכשיו – גם אני אבלבל לכם בשכל פה בבלוג. כידוע, עם כוח רב באה אחריות גדולה ולכן החלטתי להכין את המאכל הכי גברי שיש: פשוט, חריף, בשרי ושניתן לאפסן בפריזר לרגעי מצוקה. אני כמובן מדבר על תבשיל דוחן עם אקטימל. סתם, שקשוקה עם בשר.

טוב, בעיקרון מטגנים כמה ירקות עם רסק עגבניות ומוסיפים ביצים בסוף. אבל בואו נרשום את זה יפה בשביל הבנות שאולי במקרה מסתובבות פה.

2 עגבניות חתוכות לקוביות
בצל גדול חתוך לקוביות (טוב, מעכשיו כל פעם שכתוב חתוך אז תדעו שזה לקוביות)
גמבה חתוכה
3 תפוחי אדמה קטנים חתוכים ומבושלים למחצה (אפשר במיקרו)
קבנוס או שניים חתוכים לגלילים
3-4 שיני שום חצויות
פטרוזיליה קצוצה, אפשר גם כוסברה (תכלס, ממילא אתם לא יודעים להבחין ביניהן)
2 עגבניות מרוסקות או שתי קופסאות קטנות של רסק עגבניות מדוללות בחצי כוס מים
ביצים ככמות המשתתפים
פפריקה חריפה

בתמונה מסתתר סמל פאלי

אחרי שחתכתם הכל לא נשאר הרבה לעשות. מטגנים את הבצל בשמן זית, כשהוא מתחיל להזהיב מוסיפים את השום לדקה שתיים. אחר כך מוסיפים את העגבניות, הגמבה, תפוחי האדמה והקבנוס. כשהירקות חמים מתבלים במלח, פלפל שחור ופפריקה ומוסיפים את הרסק עגבניות עם הפטרוזיליה.

בשלב כלשהו זה מה שאתם אמורים לראות

אחרי שהוספתם את הרסק עגבניות זה זמן מעולה להסיר את המכסה (אם במקרה שמתם אחד בלי שאמרתי, מתחכמים) ולתת למיצים להתאדות. כשזה נראה יחסית סמיך עושים כוכים (כן, מה ששמעתם) ברוטב באמצעות כף עץ ושוברים לתוכם את הביצים. את הביצים מבשלים עם מכסה, על אש קטנה, ומורידים מהכיריים קצת לפני שהביצים מוכנות לגמרי – הן יסיימו להתקשות בצלחת.

כן, אני יודע.. זה גורם לכם לחשוב על הלחם של אלקנה

בתאבון גבר

פינת הסטודנט הרעב: ביצת עין וגבינה

אייל שני: “שלום פודגבר, מה הכנת לנו היום?”

פודגבר: “זה סתם, פשוט ביצת עין עם גבינה צהובה וזעתר”.

אייל שני: “ולמה בחרת להכין לנו דווקא זה? האם זה לחץ הזמן שדחף אותך לבשל מהר, בלי לחשוב, להתחבר לרמות העמוקות ביותר של האישיות שלך ולהוציא את המנה הזאת? או שהמראה של המקרר הריק ממצרכים הצית בך השראה רותחת שכזאת, שזרמה לך בעורקים ויצאה לתוך המחבת?

פודגבר: “אה.. אני דווקא חושב ש,”

אייל שני: “אני מבין מה שאתה אומר. מה שאתה אומר לי, זה שבעצם אתה לקחת את הביצה, שהיא סיפור הבריאה כולו מכומס לתוך מבנה עגלגל מושלם, ושמת אותה על המחבת הלוהטת, כאילו אתה אומר לה: ‘תני לחום הזה לעטוף אותך בדיוק כמו החום של תינוק היוצא מתוך רחם לתוך חיים חדשים'”

פודגבר: “כן, אממ, פשוט שברתי אותה למחבת,”

אייל שני: “ואי אפשר שלא להסתכל על החלמון של הביצה, מתייסר על חייו האחרונים, ובדיוק אז אתה מחליט לשים עליו את הגבינה הצהובה הזאת, נוכלת רמאית שכמותה, שבחיים לא הייתה מדמיינת שהיא תיזרק למחבת לוהטת יחד עם החלמון המבעבע, ועוד ותזכה למשב רוח של זעתר מיד אחר-כך”.

פודגבר: “כן, המתכון הזה במקור הוא של,”

אייל שני: “אז מה שאתה מנסה להגיד לי, זה שהמנה הזאת לא באה סתם. את המנה הזאת את הבאת מהילדות שלך, כשהיית צריך להפוך ביצים לאחים הקטנים שלך כי אמא לא תבוא יותר, דרך השירות הצבאי שבו כולם צחקו על ההוא שלוקח למסע כומתה סנדויץ’ עם ביצת עין, ועד לרגע שבו אתה מבין שביצת עין היא לא סתם עוד מאכל שאתה אוהב. היא תכלית קיומך, מוסא,”

פודגבר: “אהם, זה פודגבר”

אייל שני: “היא נותנת לך משמעות לחיים, היא הסיבה שאתה קם בבוקר מוסא, ורואה את ביצת העין הגדולה הזאת זורחת מעבר לאופק. הדברים שאתה אומר כאן, דרך המנה הזאת, הם מרתקים אותי”.

פודגבר: “תודה”.

אייל שני: “אז אני רוצה להגיד לך משהו. אני מסתכל על המנה הזאת, והיא מכוערת, זאת מנה עצובה, יש פה כל כך הרבה טעויות שזה פשוט נורא. ואני מתכוון לזה בצורה הכי חיובית שאפשר. תודה רבה לך, פודגבר. אתה ממשיך איתנו גם לשבוע הבא”.

ועם המחווה הכה מתבקשת הזאת לאליל הטלויזיה (ולא חשוב מה יכתבו עליו ב-7 לילות, אני חולה עליו), אנחנו שמחים לפתוח את פינת הסטודנט הרעב – דברים טעימים ומהירים שאפשר להכין גם אם כל מה שיש לכם במקרר זה צ’ילי מתוק ותערובת תיבול לפיצה כפול עשר.

עבור המתכון של היום (ולקרוא לזה מתכון זה כבר קצת מעליב), שהוא באדיבות אמא, כל מה שאתם צריכים זה ביצה, גבינה צהובה וזעתר. מטגנים ביצת עין, כמו שאתם אוהבים, וכשהחלבון כבר קשה אבל החלמון עדיין נוזלי, מניחים מעל פרוסת גבינה צהובה, ואז משב רוח נדיב של זעתר. בשלב הזה מכסים את המחבת, מורידים את האש ונותנים לביצה להתבשל עד הרמה שאתם רוצים (אני אוהב אותה רכה, כמעט נוזלית, זה לוקח בערך 4 דקות מהנקודה שכיסיתם). שמים בפיתה ויש לכם אחלה וריאציה לביצת עין וסטודנט רעב אחד פחות. בתיאבון.