שקשוקת שעועית

יש פרסומת שרצה בטלויזיה וממש מצחיקה אותי. לא, אני לא מדבר על הפרסומת עם הילד שישן בזמן שיש רעידת אדמה וכל הצעצועים נופלים עליו וכמעט הורגים אותו, וזה ממש מוזר שזה הדבר הראשון שעלה לכם לראש. אני מדבר על הפרסומת הזאת שמראה “נשים אמיתיות” שמסבירות למה הן אוכלות יוגורט: כי זה מונע את תחושת הנפיחות. יש סיבה שלא מפרסמים יוגורט לגברים; לא כי יוגורט זה לא טעים, אלא כי אם ישאלו אותי “לא נמאס לך מתחושת הנפיחות הזאת?” אני אענה בכנות “לא, קוראים להרגשה הזאת שובע והיא עושה לי נעים. באופן כללי אני אוכל עד שאני מרגיש שקצת כואב לי ואז אני יודע שאכלתי מספיק”.

תחושה של נפיחות

עם התמונה היפה הזאת בראש, בואו נדבר על המנה שאני אכין כאן עכשיו: שקשוקת שעועית. המצרכים, לשני אנשים: קופסת שימורי שעועית ברוטב עגבניות וארבע ביצים. המחיר, לשני אנשים: בערך 10 שקלים. זמן ההכנה: דקות בודדות. תחושת שובע: מקסימלית. יוגורט: מינימלי. טעים: לאללה.

פרי הגליל, ביצי רמות השבים - מיטב תוצרת הארץ

אין סיבה להרגיש רע אם אתה מוצא את עצמך בסוף יום ארוך של לימודים למבחן מול מקרר ריק, שיש בו רק קופסת שעועית (למה קניתי אותה בכלל?) וחופן ביצים (לא במובן הגס). הרי לא יצאת מהבית כבר שלושה ימים מאז המבחן בכלכלה סטטיסטית לביולוגים, מחר המבחן בסטטיסטיקה ביולוגית לכלכלנים ועוד לא הכנת דף נוסחאות… כל מה שאני אומר זה שאין סיבה להתבייש. מותר גם לך לאכול שעועית מקופסה בלי שיסתכלו עליך מוזר.

מותר גם לאכול מהמחבת

נתחיל: מחבת על האש, שמן טיגון (או שמן מכונות, לא תרגישו בהבדל), תשפכו פנימה את השימורי שעועית ותתנו לזה קצת להצטמצם. מצחיק אותי שכתוב על הקופסת שימורים “לברור לפני השימוש”. כנראה שאין לי הרבה בררה אם אני אוכל שעועית מקופסת שימורים, נכון?

בורר לפני השימוש

כשהשעועית חמה (תדחפו אצבעות פנימה ותראו אם יש כוויה, אין לכם מה להפסיד), עושים גומחות עם איזו כף ושוברים פנימה ביצים. לא לשכוח קצת מלח. שמים מכסה לאיזה 2-3 דקות ובנתיים מכינים טוסט, כי זה הולך טוב ביחד. שיהיה בהצלחה במבחן ב”משוואות דיפרנציאליות בעת הקדומה – מבוא לתורת המגדר”.

בורקס פיצה

מה מעניין גברים? זו שאלה שרבים שואלים, ורבים טוענים שיש להם תשובה. על פי האינטרנט, התשובה היא פורנו. על פי הפרסומות שאני רואה בצד של הפייסבוק, התשובה היא לעבוד בעגלות בקניונים בארצות הברית. על פי בלייזר – ספק מגזין לגברים וספק תרופה נגד עצירות – גברים מתעניינים בספורט, מכוניות, סיגרים ודוגמנים בפרסומות לשעוני יד מוזהבים.

מה שמעניין גברים

התשובה האמיתית, בעיני לפחות, היא בורקס פיצה. אפשר לתת זה שם גורמה בשקל אם רוצים: מאפה בצק עלים בלקני בליווי עגבניות תמר, גבינת פקורינו וזיתי חופש. אבל אפשר גם להתפנק על בורקס פיצה ולא להתבייש. בורקס פיצה זה משהו שמתאים ברחוב, כשמארחים חברים לראות את הגמר של היפה והחנון, כשלומדים למבחן בסטטיסטיקה ורוצים לבדוק מה הסיכוי שתצליח לא למרוח לעצמך רוטב על החולצה והיד עוד נטויה.

נראה אתכם אומרים שיש פה משהו שאין לכם במקרר

אז אנחנו נכין בורקס פיצה בעצמנו (כן, אני יודע שאפשר לקנות בשנקל בסופר, זה לא העניין). ואנחנו נכין אותו ממלאווח, רסק עגבניות, גבינה צהובה, זיתים, אורגנו ואולי גם קצת גבינה בולגרית. כן, מלאווח. זה בדיוק ההבדל בין להכין בורקס פיצה בחמש דקות (+ אפייה) או להכין בורקס פיצה בשעתיים עם מערוך וקמח וכל מני עניינים של אפייה.

טיפ לאלופים: אם משאירים את זה ככה מקבלים פיצה לילדים.

אז תוציאו את המלאווח מהפריזר ותחכו כמה דקות. הרעיון הוא שהם יהיו מספיק גמישים בשביל לגלגל אותם אבל מספיק קפואים בשביל לא להימרח על כל השיש. תמרחו רסק עגבניות, תפזרו זיתים, אורגנו ואת הגבינות. תגלגלו כמו סושי (או כמו בורקס פיצה, לא אכפת לי כל כך) ותחתכו לעיגולים. עכשיו תסדרו את זה יפה על תבנית ותכניסו לתנור בחום בינוני. הקטע המגניב פה זה שלא מפשירים את הבצק לפני ולא צריך ללוש או לעבד עם מערוך או שום דבר קשה.

איבדתי אתכם בחום בינוני, אה? אז הנה מדריך קצר לתפעול תנורי אפייה. לתנור אפייה, בדיוק כמו לחברה שלך, יש שלושה מצבים: חום נמוך, בינוני, וגבוה. בשונה לגמרי מחברה שלך, תנור בחום נמוך (בין מאה למאה חמישים מעלות צלזיוס) מצויין להכנת צ’ולנט אבל לא הרבה מעבר. תנור בחום גבוה (200 מעלות צלזיוס וצפונה, או 850 פרנהייט) טוב בשביל לתת מכות חום קצרות לגושי בשר, או בשביל להפוך עוגות לאבן.

חום בינוני (150 עד 200 מעלות צלזיוס) זה טוב לכל שאר הדברים. כל פעם שכתוב במתכון חום בינוני תשימו על 180 מעלות ותעשו פרצוף של מביני עניין. אם שואלים אז תסבירו שכשהתנור חם יותר אז הדברים יצאו יבשים ושרופים, וכשהתנור קר יותר אז יקח להכל שעות להיות מוכן.

בכל מקרה, אחרי איזה 15-20 דקות, כשהבורקסים יפים וזהובים תוכלו להוציא אותם מהתנור ולטחון אותם מול הטלוויזיה. איזה טעים יהיה.

אם אהבתם את הפטנט הזה, של אפייה באמצעות מלאווח, יש גם טריק דומה שכולל ממרח שוקולד, לחתוך את המלאווח למשולשים ולגלגל כמו קוראסון. שאר המתכון (והבדיחות) אותו הדבר בדיוק, אבל אפשר גם להתווכח על היתרונות של נוטלה לעומת שוקולד השחר.

סלט הכוסברה של אבא של יוני

היום נכין את סלט הכוסברה של אבא של יוני. המתכון לא שלי, כך שעיקר העבודה שלי היום היא לשכנע אתכם שלא מדובר בגרסה מתחכמת של טבולה. אז הנה ­- זה לא טבולה!!
זה אפילו לא דומה: קודם כל, אין בו קוסקוס, או בורגול, או גרגירי חול, או מה שלא שמים בטבולה. שנית, לא מגישים אותו באף סטקייה ערבית, לפחות לא בשם הזה. וגם, אין אף פתגם שאומר “סלט כוסברה ראסה”. מש”ל.

אז מה כן טוב בסלט הזה?
קודם כל, הוא טעים טעים טעים. גם אנשים שלא רגילים לאכול כל אחד מהרכיבים בפני עצמם (טוב, מי אוכל מקלות שקדים בפני עצמם? אולי ילד שאמא שכחה לקנות לו חטיפים לטיול שנתי) ימצאו את עצמם מתמכרים לסלט הזה מהר מאוד.
יש בו סומק, והרי אתם יודעים טוב מאוד שיש לכם, מסיבה לא לגמרי ברורה, מלא סומק בבית ועדיין לא מצאתם מאכל אחד שיש בו סומק, או בן אדם אחד שיודע מה הטעם של זה בכלל.
כאן התבלין הזה נותן הופעה מרשימה שלגמרי מוציאה אותו מהנישה של “הדבר הזה ששמים על הבצל בשווארמה”.

ולמען האמת, זה פשוט סלט שנראה מאוד מרשים, בייחוד כשמזמינים אתכם לארוחה ונזכרתם שעה לפני כן שאין לכם מה להביא. אתם יכולים להיות ראש קטן ולהביא בקבוק יין (כזה שנבחר בקפידה ע”י היינן המוסמך, איציק מפיצוציית “איציק בכיכר”), אבל אם תכינו את הסלט הזה – תצאו פודגברים. כמו יוני ואבא שלו.

1.משרים 2 צרורות של כוסברה במים למשך חצי שעה כדי שכל החול ירד ממנה, מחליפים את המים פעמיים. מעיפים את כל העלים המגעילים. אחר כך קוצצים את העלים די דק (אבל לא דק מדי).
2. קוצצים בצל סגול אחד לאיזו צורה שרוצים (חצאי טבעות נגיד) ומוסיפים לכוסברה.
3. קולים מקלות שקדים (אפשר לקנות כאלה גם בסופר) במחבת עם מעט שמן זית וקצת מלח-פלפל עד שהם נהיים חומים בהירים (לא לשרוף כי זה מגעיל). מוסיפים לקופסא עם הכובסרה והבצל.
4. מתבלים במעט מלח פלפל ובערך כף של סומק.
5. סוחטים לימונים לכמות של בערך חצי כוס, מוסיפים עוד רבע כוס שמן זית ומוסיפים לסלט לפני ההגשה (לא הרבה זמן לפני, כי זה נהיה סמרטוט מהר).
6. מערבבים הכל טוב טוב ומגישים.

אה, ואם חיפשתם פה איפשהו התנצלות על זה שגברים מכינים סלט, אז לא תמצאו. סלט זה טעים.