קטגוריה: כל מני

שבוע הבירה הבינלאומי – יריד BIRA

05/10/2011
11 תגובות

רופאים ממליצים על כוס בירה אחת ליום, להורדת לחץ הדם. אנחנו בפודגבר ממליצים על שלוש כוסות בירה ליום, להורדת לחץ באופן כללי. אני מכיר רופא שגם ימליץ על שלוש כוסות בירה ליום, אבל הוא לא מקבל לקוחות של שום קופת חולים והקליניקה שלו נמצאת בתוך קבינה של טנדר.

בירות

משמאל - שימאי כחול, מימין - נראה לי טובורג.

אם אתם שתייני בירה כבדים, אתם בטח לא צריכים שום המלצה של רופא. אתם רק צריכים שיהיה לכם מקום טוב להכיר בירות חדשות ובטח תתעניינו גם בלשמוע כמה הרצאות על בירה. האנשים הטובים מ”איש הענבים” ביפו מארגנים בשבוע הבא יריד ותחרות בירה שכולל הרצאות, טעימות, ארוחות ואפילו פרסים (לבירות, לא למבקרים). אנחנו התקמבנו על כניסה זוגית ליריד ואנחנו נשמח להעניק אותה לכם, אבל על זה נדבר אחר כך.

כמה פרטים על התחרות הזאת: אנשי “איש הענבים”, שהם האנשים האלו שמקבלים משכורת על זה שהם שותים בירה ולכן יש להם את העבודה הטובה ביותר בעולם, החליטו שצריך לעשות איזה אירוע שבאותו זמן יפתח את השוק הישראלי לטעמים חדשים מחו”ל ויפתח את השוק החו”לי לבירות בוטיק מהארץ. הם החליטו שצריך לחלק איזה פרס הוקרה בינלאומי לבירות, או באנגלית: Beer International Recognition Award, ואיזה צירוף מקרים מדהים זה שבראשי תיבות זה יוצא BIRA. לא יודע מה הם היו עושים אחרת.

בתחרות משתתפות בין 120 ל-180 בירות (הימור שלי – הם הפסיקו לספור בסביבות 90) כשכל בירה נמדדת בפני עצמה במונחים של מראה, ריח, טעם, החלקה בגרון ונראה לי שגם על פי איך נראית הבחורה שמגישה אותה. כל בירה מקבלת ציון בין 0-100 מכל שופט, ואז משקללים ממוצע של 6 שופטים לציון של ועדה, ויש 3 וועדות. סך הכל כל בירה תקבל ציון בין אפס למאה עם דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה, שזה יותר טוב מהציונים שאני יודע לתת: “טעים” ו-“לא טעים”.

טופס ציון

ככה נראה הטופס, אם אתם רוצים להעמיד פנים שגם אתם שופטים

ופה מתחיל הקטע המצחיק. מכל הבירות שמשתתפות בתחרות תיבחר ה-Grand Champion, שזו הבירה שרצה הכי מהר או קופצת הכי גבוה (אבל אל תתפסו אותי במילה – אני כבר הייתי די שתוי כשהתחילו לדבר על זה). וגם, מכל ארץ ייבחר אלוף אזורי (למשל, יהיה Grand Champion of Belgium וזו כנראה תהיה בירה שאפשר לקנות רק באיזה מנזר אחד ספציפי שאף אחד מכם אף פעם לא יהיה שם). יהיו גם אלופים לפי קטגוריות וגם אלוף פיקוד דרום יבוא לבקר. חוץ מהאלופים יחלקו גם מדליות: מדליות כסף, זהב וזהב כפול. אני הצעתי שיחלקו זהב-זהב, זהב-כסף וזהב-ארד, אבל נעזוב את זה. ואם זה נשמע לכם שיהיו הרבה פרסים, אז בטח תופתעו לשמוע שיש גם פרסים על השתתפות, ושאם אתה מסדר את כל הצעצועים בחזרה בארגז לפני שאתה הולך לישון שנת צהריים אתה מקבל מדבקה של סמיילי לשים על החולצה ולהראות לאמא שלך כשאתה חוזר מהגן.

דיברנו על אמא שלך, וזה מזכיר לי: אחרי שפותחים (או “מנקרים”) חבית בירה, חייבים לגמור אותה תוך שלושה ימים, אחרת יש מרירות נורא חזקה. חוצמזה, בירות בלגיות מחויבות, על פי חוק, לכתוב שהתוקף פג תוך 5 שנים, אך למעשה בירה בבקבוק סגור רק הולכת ומשביחה עם הזמן, שוב – בדיוק כמו אמא שלך. חוץ מזה, לבית הלבן יש מבשלת בירה משל עצמו, לאורחים של אובמה. פריטי טריוויה כאלה, ועוד, קיבלתי מבחורה שדיברה בזמן שאני שתיתי מהבירות שהיא נתנה לטעום במהלך הרצאה על בירות בלגיות. הדבר הכי חשוב שאני למדתי מההרצאה הזאת: כן, בירות בלגיות זה טעים.

אני בוחר בך!

כמו אש קאצ'ם, גם אני חייב להשיג את כולם.

נעבור לדוגרי: יש לי כרטיס כניסה זוגי ליריד ויקבל אותו מי שיספר לנו, כאן בתגובות למטה או בעמוד הפייסבוק שלנו, על המקום, הזמן או האירוע הכי מוזר שהוא היה בו תוך כדי שתיית בירה. מי שמצרף תמונה של האירוע הזה מגדיל את הסיכויים לזכות. המקום הראשון יקבל כרטיס כניסה זוגי לכל ימי האירוע, המקום השני יקבל את הדבר הזה בתור פרס ניחומים. על הזוכה נכריז ביום ראשון בערב.

בשביל פרטים נוספים על התחרות והיריד: http://www.biracompetition.com/

בשביל הסיכוי שלך להיכנס לאירוע בחינם: http://www.facebook.com/foodgever

05/10/2011
11 תגובות

תגיות: , , , , , , ,

היינו במלון דן אכדיה

11/04/2011
5 תגובות

הזמינו אותנו לאירוע בלוגרים במלון דן אכדיה בהרצליה. שזה מצויין, כי אנחנו אוהבים להיות מוזמנים לאירועים (כאלה שלא צריך לשים צ’ק בכניסה), וכי היה אוכל מפנק והיינו שיכורים קלות. לא נתעמק בפרטים האובייקטים כי מספיק אנשים כתבו על זה לפנינו (מעניין שאף אחד לא כתב עלינו, היינו מסמר הערב) אז תעברו על כל הלינקים, תתרשמו, ואז תשמעו מה יש לנו להגיד.

האירוע: השקת תפריט הטפאסים החדש. המשתתפים: שמות בכירים כמו מנכ”ל מלונות דן, מנכ”ל דן אכדיה, סמנכ”ל מזון ומשקאות ויכול להיות שגם סגן ראש חטיבת הממולאים. האוכל: יהודי עם טוויסט מודרני, קומפלט עם כבד קצוץ וקרפלך שהפכו לדים-סאם. האוכל המפתיע באמת: הגרסה של השף אריק פורת לסנדוויץ הטוניסאי שלנו, עם בטטה מבושלת בוואקום ותפוצ’יפס מתפוחי אדמה סגולים.

ובמקום טונה, ג'חנון.

שיהיה ברור: אנחנו מאוד נהנים כשמזמינים אותנו לאירועים כאלו. במיוחד כששומעים רכילויות על מערכת כיפת הברזל הפרטית של מלון גני דן באשקלון (צוות של עשרה צלפים שעולה לגג כשיש צבע אדום) או על המיטות שמגיעות עם מזרק אינסולין בילט-אין לטיפול בחולי סכרת (למנכ”ל של רשת דן יש חוש הומור מוצלח). אהבנו גם את העובדה שהרשו לנו להכין לעצמנו את האוכל, או במילים אחרות, לשחק באוכל שעלה הרבה כסף עם סכינים שלעולם לא יהיו לנו. אחרי ששבענו לחלוטין מהטפאסים, התחיל להגיע לשולחן האוכל האמיתי. אז פתחנו כפתור במכנסיים והמשכנו לאכול.

ככה נראה גבר מאושר

לשולחן הגיעו, יחד עם השף הנחמד אריק פורת, כל מיני מנות ממש טעימות. בלטו – פלפלים קלויים ברוטב אנשובי, פרגיות על מקלות של קנה סוכר (זה המנת-אחות של קבבונים על מקלות קינמון. בקרוב: אנטריקוט על נחש מגומי), צלחת של נתח קצבים, ארטישוק אדיר, וגם חשבון של אלף שקל. סתם, נראה לכם? השף שהתגלה כקורא וותיק של פודגבר (משם הוא שואב את רוב ההשראה שלו) סיפר לנו איפה הוא אוהב לאכול (בחו”ל,  על חשבון המלון), איפה מוצאים פירות וירקות נדירים (חצי חינם הוד השרון), וגם – רשמו לפניכם – הסכים לפנק אתכם בפוסט מיוחד בקרוב.  אבל יש סיכוי שהוא חשב שאנחנו מידיעות אחרונות כשהוא אמר את זה.

אהבנו גם את הגישה של השף של המלון: אוכל מצויין יבוא מחומרי גלם טובים ובלי הרבה פלצנות. ככה גם היה האוכל באירוע הזה, גורמה ב(אלף) שקל. אבל אתם, שאתם לא במלון, אחרי שחזרתם מהבוחן הנוראי ההוא שהיה ביום שישי, אתם לא בדיוק תגלגלו לכם דים סאם, ולא תזליפו לעצמכם שמן זרעי חרדל וצנון שחור מעל הקרפציו, ובטח שלא תאכלו ארטישוק מוחמץ. אין דאגה, הנה מקבץ מתכונים פשוטים (בלי תמונות, וברור שלא מקוריים שלנו) שתוכלו להכין ברבע שעה לפני ארוחת הסדר (או אפילו תוך כדי “כרפס יחץ”) ולצאת מאגניבים. נתחיל, כמו שרק הגיוני, עם הקינוח: הם קראו לזה מרק פירות טרופי, ואנחנו נקרא לזה סלט פירות כתום, קל וטעים-אש: פלחי תפוז במיץ פסיפלורה, זה הכל. מתכון שהוא השם של עצמו.

ואת התמונה הזאת גנבנו מ"הקדירה של ששת" כי לא הבאנו מצלמה

נמשיך עם הדבר שיגרום לכם להתאהב מחדש במצות: ממרח בצל. המון בצל על מחבת עם מעט שמן ואש נמוכה. אנחנו מכוונים לצבע חום-בהיר-מקורמל ובשום אופן לא שרוף. כשהגיע לצבע הנכון מורידים מהאש וטוחנים בבלנדר מוט או מה שיש לכם. הםהגישו את זה כתוספת לקרפלך (תחליף לבצל מטוגן האלמותי) אבל אתם תוכלו לשים את זה מעל המצות, ליד הגפילטע פיש, מתחת לכבד הקצוץ – או כל שילוב מעורר תיאבון של מילת יחס ומאכל חג.

משמאל לימין: בקר, עוף, בצל

אם גם אתם בלוגרים שהיו באירוע, אתם בטח חושבים לעצמכם – אה, הנה שני החובבנים שצילמו עם הפלאפון. אם אתם עובדים בדן אכדיה אתם בטח חושבים לעצמם – אה, זה שני המסתננים שהשתכרו על חשבון המלון ובסוף גם גנבו מגבות מהחדרים. ואם אתם קוראים קבועים של הבלוג, אתם בטח חושבים לעצמכם – הנה, גם אלה התמסחרו לי. הולכים להשקות מפוארות במלונות על הים, אוכלים בחינם על חשבון כספי ציבור, ובסוף עוד דואגים לספר לנו בדיוק מה הם אכלו. והאמת? כולכם צודקים לגמרי.

ואתם יודעים מה? אם יזמינו אותנו לעשות את הסדר במלון דן אכדיה – ועוד איך נבוא. אפילו יש לי הרגשה שאני יודע איפה הם מחביאים את האפיקומן.

 

(במכנסיים שלי)

11/04/2011
5 תגובות

תגיות: , , , , , , , , ,

Beers 2011

18/01/2011
4 תגובות

פודגבר זה לא רק צחוקים וכיף ו”בואו נכתוב על אוכל גברי באינטרנט יהיה מגניב”. זה גם המון עבודה קשה, המון השקעה והמון הקרבה. למשל, ב-11 לינואר, חרף כל הסכנות, אף על פי ולמרות הכל, הלכנו לבקר בתערוכת בירה.

מה לא נעשה עבור קוראינו הנאמנים?

אנחנו יודעים, “תערוכת בירה”, זה נשמע כיף. הולכים קצת למוזיאון, מטיילים במסדרונות, מסתכלים על בירה. הלוואי. במקום מוזיאון נאלצנו לטעום עשרות סוגי בירות, לדבר עם כל מני אנשים במצבים מתקדמים של שכרות (אנחנו, לא האנשים האחרים), להעמיד פנים שאנחנו עיתונאי אוכל על-אמת… כל זה, ועוד בלי לשלם?

טוב, עכשיו ברצינות: הסתובבנו ביד אליהו בין דוכנים קטנים של מבשלות בוטיק לדוכני ענק של בירות עולמיות, בין בירות מתובלות שיוצרו איפה שדודה שלך גרה ל-Special Edition של הבירה שאתה תמיד שותה מול הטלוויזיה, בין אנשים שנכנסו בשביל למצוא בירות חדשות לפאב שלהם ואנשים שפתחו בלוג רק בשביל שהם יוכלו להיכנס לארועים כאלה בחינם.

תגיות שם

בהתחלה היה כתוב "פוטגבר", שזה גם די מדויק.

והיו דברים מגניבים, אבל לפני שנפרט על בירות ספציפיות שעשו לנו שמח כדאי לדבר על כמה דברים חשובים. למשל, זה מאוד משמח שכסף לא קנה תשומת לב. כלומר, הדוכנים הגדולים של ההייניקן עם הגיטר הירו היו ריקים לעומת השולחנות הקטנים עם הבירות הלא מסוננות. אנשים לא הסתכלו בכלל על המחזיקי מפתחות עם הלוגואים של גינס אבל נעמדו בתור מסביב לכל בחור שמנמן ומזוקן שמבשל בירה במרתף. ואמנם בירות כמו חרולש זכו להתעניינות בזכות הברמניות הבלונדיניות שמזגו אותן, אבל גם הרבה אנשים התעניינו בבירה המעולה “אלכסנדר” עם הברומייסטר ההולנדי שלה (שאמר לנו שאמורים להגיד חרולש ולא גרולש).

פטריק

בטח הוא גם יגיד לנו שאנה פראנק הסתתרה בעליית החח

אז טעמנו בירות מהולנד, מספרד, מגרמניה, מאנגליה ומאוקראינה, אבל גם מקרית גת, רמת הגולן, עמק חפר וראמאללה. והמסקנה היא כזאת: איזה כיף זה לשתות בירה ישראלית אסלית, כזאת שהולנדים מבשלים בציוד גרמני מרכיבים אנגליים. וגם – איזה כיף זה לשתות בירה ולרשום את המחשבות שלך תוך כדי, ואז להתעורר בבוקר שאחרי ולראות משפטים כמו “טעם חזק של צ’ולנט”, “ילד בן תשע”, “הבחור עם הזקן” או “קצת כמו קולה שהשאירו עם הפקק פתוח”.

הכהה המרושעת

שאלנו אותו כמה אנשים עשו בדיחות סטייל "זו בירה על שם חמותי", והוא ענה "כולם"

אנחנו פה בשביל להגיד רק דברים טובים, אז הנה חופן דברים טובים: הבירה שזכתה לשם “הכהה המרושעת” זכתה בפרס ה-Like (לא צחוק – כתבנו “לייק!” במחברת, ואל תשפטו אותנו – היינו במצב הכרתי מעורפל) בעיקר בזכות הטעם, אבל גם בזכות זה שהיא מיוצרת במבשרת ציון על ידי משפחת רונן: אבא וילד בן 13. ה-Israeli Pale Ale של מבשלת PAVO (מזכרון יעקב, למרות השם הבאלטי) זכתה לתואר “ה-Pale Ale הכי טעים ששתינו באותו יום”, זה נשמע לא משהו – אבל שתינו המון.

אז הגיע לשלב שהיינו קרועים בין שני עולמות: מצד אחד, הפחד שאם נלך לרגע לשרותים אז יקפלו מהר את כל האירוע ולא תהיה עוד בירה ומצד שני הפחד מזה שיציעו עוד בירה. כי קשה להגיד “לא תודה” כשבחור מזוקן מעמק האלה מציע לך את “אביר האלה Crispy”, הבירה שתוכלו להשיג רק בפאב של חבר שלו.

עוד בירות ואנשים שראויים לאיזכור:

דנסינג קאמל - בירת בוטיק תל אביבית מעולה בהמון סוגים עונתיים. וכן, ברקע יש איש עם בנדנה

בירה אובלון מאוקראינה שהדבר הכי טוב שאפשר להגיד עליה זה שהיא עולה 17 שקל ל-2 ליטר

בירה מעולה וממותגת מרמת הגולן ב-4 סוגים: לאגר כהה ובהירה, אייל וחיטה

בירה מעולה מזכרון יעקב ב-4 סוגים: פילסנר, לאגר, פייל-אייל וחיטה

היישר מראמאללה: בירה טייבה, אחלה מן אחלה

סאן מיגל זוכה בתחרות "הבירה הכי לא משהו שהביאה את הברמניות הכי שוות"

ובמקום השני - ארדינגר

מבשלת "נגב" מקרית גת שמגישים Amber Ale מצויינת, שלא סובלת ממחלת ה"נוסיף לזה מלא תבלינים כי זאת בירת בוטיק"

אנחנו רוצים להודות לכל מי שמזג/בישל/הגיש/טעם בירה. כיף לראות (ולשתות) בירות ישראליות איכותיות. ואם יהיה עוד איזה אירוע של בירה/אוכל/בירה ואוכל או משהו, ואתם רוצים סיקור עיתונאי אמיץ וענייני. תנו צלצול (הטלגבר: 0579483351)

18/01/2011
4 תגובות

תגיות: , , ,

עמוד:«123»