ביצים חומות

חמינדוס, ביצים של צולנט או אפילו הביצים הסיניות של אהרוני: לכל עדה יש את הביצים החומות שלה. אבל מה שחשוב בביצים חומות זה לא אם אוכלים אותן עם ג’חנון בשבת בבוקר, עם צ’ולנט בשבת בצהריים או בתוך בורקס בתחנה מרכזית באר שבע כשאתה תקוע שם בעקבות עוד שביתת רכבות – מה שחשוב זה לעשות כמה שיותר משחקי מילים עם ביצים חומות, כי ככה זה. רצף בדיחות ביצים מתחיל בעוד שלוש, שתיים, אחת…

זוג ביצים

כמה מסובך כבר יכול להיות מתכון לביצים קשות? פשוט תיקח את הביצים שלך, תשים אותם במים חמימים ותחכה בסבלנות. אם תשים למישהו ביד ביצים פושרות כאלה, תקבל, במקרה הטוב, תגובות צוננות. אבל אם תרצה לבוא מלא בגאווה, נפוח כטווס, ולהצהיר: “בואו תראו את הביצים הנפלאות האלו, חלקות כמו כדור פינג פונג ובצבע מוקה-שוקולדי” אז הנה המתכון בשבילך.

אם אתה מזדהה עם התמונה הזאת תלך לרופא ומהר

המתכון לא דורש הרבה: ביצים (של תרנגולת, כן? לא, כי מעכשיו אני אהיה ממש פחות ברור בנושא הזה), שקיק תה (שלא כמו בחיים, שקיק אחד מספיק להרבה ביצים) והרבה בצלים, אפשר אפילו בצל על כל ביצה. אל תדאגו: לא משתמשים בכל הבצל, אנחנו נצטרך רק את הקליפות.

את הקליפות אנחנו רוצים רק של הבצל, כן? את הביצים תשאירו שלמות בנתיים

מכירים את הפתגם “לא לשים את כל הביצים בסל אחד”? אז הוא צודק במאה אחוז: אנחנו צריכים לשים את כל הביצים בסיר אחד. לשים גם תיון בסיר ואת קליפות הבצלים. ברור לכם שלא אוכלים את הקליפות או את התיון אחר כך, כן? אז זה ממש לא חשוב איך חותכים או באיזה צורה משליכים את זה לתוך הסיר. מוסיפים מים (מים רותחים יקצרו את זמן הבישול) ואז פשוט מבשלים עד שנמאס.

או רבע שעה, מה שבא קודם

מכירים את הטריק הזה שאם מסובבים ביצה והיא מסתובבת מהר אז היא מוכנה? אז תרוצו מהר לאולפן של ששטוס כי כל הכיתה שלכם כבר מחכה! לי יש טריק יותר טוב – לוקחים מחט, או מזרק, ועושים בעדינות חור בחלק העבה של הביצה. בעצם – חצי מכם כנראה עכשיו בדרך לחדר מיון אז אולי כדאי להתנסח קצת אחרת: עושים חור בחלק העבה של הביצה של התרנגולת שאתם רוצים לבשל. ככה הכיס אוויר לא יתנפח בזמן הבישול והביצה לא תתפוצץ.

מכירים את הסיפור על הביצה שהתחפשה? אז הנה הביצה שהתחפשה לגידול ממאיר

אה, והנה עוד טריק אם בא לכם שהמוטיב החוזר של הערב יהיה “הביצים שלי חלקות כמו שיש”: כשהביצים מוכנות, או לפחות 80% מוכנות (מודדים עם סרגל ובטריה 1.5 וולט, אני אסביר בפעם אחרת) מוציאים אותן החוצה, מאווררים את הביצים ואז נותנים מכה קלה לביצים. המטרה היא שהקליפה תהיה שבורה ומעניינת אבל שעדיין תעטוף את הביצה. עכשיו מחזירים שוב לעוד כמה דקות למים החומים. הנה ביצים שאי אפשר לעמוד בפניהן.

ההשראה לפסל "דוד"

קוגל פיראטים

אנחנו בפודגבר משתדלים להביא לכם את המתכונים הכי גבריים שיש (חוץ מפעם אחת… או שתיים). אז מה זה הקטע עכשיו של מתכון לקוגל ממטבחה של סבתא בלבוב? ובכן, אנחנו בפוד גבר שמים איזה חצי בקבוק רום בתוך הקוגל שלנו, ואלא אם כן סבתא שלך היא הנכדה של ג’ק ספארו (ובינינו, יותר סביר שהיא הנכדה של אליעזר זמנהוף) – כנראה שהיא לא עושה את זה. אז הבה נחדד את מקש ה-ר’ במקלדת לטובת ה”ארררר” ונכין קוגל פיראטים – עוגת אטריות עם סיידר תפוחים ורום.

"אררר"

כל מה שצריך זה שאריות של 2 כוסות אטריות, תפוח חתוך לקוביות, שזיף בקוביות\צימוקים, ביצה, סוכר, קינמון ו-רום (אפשר גם יין אדום), (מייפל אופציונלי). עם כל הכבוד לקוגל הזה, רוב הסיכויים שתכינו אותו משאריות, בגלל זה קצת קשה לרשום כמויות, אני אתייחס לכמויות לפי 2 כוסות אטריות – תכפילו כמה שצריך.

THE SPAGHETTI INCIDENT?

שמים בסיר קטן את התפוח והשזיף (אפשר צימוקים במקום), מוסיפים 3 כפות סוכר (עדיף חום), כף קינמון ומים שכמעט יכסו את התפוחים ומביאים לרתיחה. כשהתפוחים נעשים רכים וקצת משנים את צבעם מוסיפים 2 כוסות שוט של רום\יין אדום – מכבים את האש ומקררים. אמור לצאת לכם סוג של סירופ די סמיך.

נותנים לסיידר להתקרר ובאותו זמן – טורפים את הביצה ומערבבים עם האטריות, אפשר להוסיף להן גם כף או שתיים של סירופ מייפל. כשהסיידר קריר מערבבים עם האטריות. שמים בתבנית משומנת ולתנור. טיפ – רצוי תבנית יחסית מאורכת כדי שהקוגל יהיה דק ופריך (אני יודע – that’s what she said).

הפוסט בחסות: כל הסבתות הפולניות

ז’ק מלך הפלאפל

‏[הזדמנות אחרונה לזכות בחולצת פודגבר! שלחו את הביס שלכם עכשיו בפייסבוק]

בפרקים הקודמים של הפינה באר-שבעית, הסברתי לכם בצורה מלומדת (=חופרת) איך מזהים מקום “אסלי”. שכחו מכל זה. את פלאפל ז’ק תזהו גם בלי רמזים. גם אם תלכו עם כיסוי עיניים, גם אם תלכו עם דיאטנית קלינית, גם אם תלכו בגיא צלמוות – לא תיראו רע, כי הפלאפל עימכם.

מספר טלפון של 5 ספרות - זה אסלי

הפלאפל של ז’ק נמצא בשוק של באר-שבע, זה השוק הרגיל – לא השוק הבדואי ולא מחסני השוק. זה שפתוח כל יום וכל הזמן שוקק. הוא מזכיר את שוק התקווה (לדעתי השוק היפה בארץ) גם בתפאורה וגם בסחורה – ירקות, בשר ודגים. אבל דווקא בצד השני, היותר שומם, בין דוכנים של ביסלי גריל במשקל ונעלי “מייק” במשקל, מסתתר הפלאפל הכי טוב בבאר שבע.

זה מקום שנראה שהזמן קפא בו. השלטים נראים כמו תפאורה מסרט בורקס, הדוכן נראה כאילו כל יום הוא יום העצמאות, ורוב התנועה פה היא של מביני עניין – שאר הסוחרים בשוק שמזל כבר יודעת בעל-פה מה הם אוהבים בפיתה. המקום פועל מ-1969 ועבר מידיהם של ההורים לשני הילדים.

עכשיו, לגבי המנה. לדעתי, קשה מאוד למצוא היום מנות פלאפל שהן באמת טעימות. פשוט מהסיבה שכדי שכדור פלאפל יחזיק מנה הוא צריך להיות מאוד מאוד מיוחד. לכן קמו כל מיני מקומות שאני מכנה פלאפל “פוסט-מודרני”, שהחליטו שבמקום להשקיע בכדורים ישקיעו בכל השאר, וכך צמח הטרנד של פיתה-עם-גבינת-פטה-פסטו-אבוקדו-ולשים-לך-גם-פלאפל? “פלאפל שופ” ברעננה, למשל, עושים את זה באמת טוב.

אבל מעטים המקומות שהכדור שלהם מחזיק את כל המנה. בז’קו זה מה שקורה. זה לא שיש לתערובת טעם מיוחד; לא חושב שיש פה איזה מרכיב סודי. מה שכן יש פה זה כדורים גדולים וקריספיים, שמבתוכו מרגישים כאילו הזמנתם סטייק מדיום-רר – כל הבפנים רך, חם ומושלם. אם זה נשמע לכם קצת אירוטי, אז קלעתם בול. זה מה שקרה לי עם הפלאפל הזה.

לא בא לכם לשים את הראש בפנים ולתפוס תנומה?

מה שמשלים את המנה הפשוטה הזאת זה טחינה, סלט, ולביבות תפו”א משמחות ונוטפות שמן. ואת החמוצים הם חותכים בזיגזג. סתם שתדעו.

ז’ק מלך הפלאפל, שוק באר שבע, תשאלו איפה כשתהיו שם.