ספיישל הודו – צ’אנה מסאלה

העולם הקולינרי של הודו עומד על מילה אחת קסומה: מסאלה. לא, לא אדיסו מסאלה. מסאלה אחר. תערובת תבלינים שמשתנה בהתאם למנה – מסאלה לעוף, מסאלה לדג, מסאלה לירקות. חוץ מזה, בהודו חשוב לדעת את ההבדל בין “ספייסי” ל-“נו ספייסי”: זו אופציה שמציעים לאנשים רק כדי להתעלם ממנה בשלב ההכנה, המנות פה הן תמיד חריפות. היום נלמד להכין צ’אנה מסאלה שזה גרגרי חומוס במסאלה, רק בבקשה אל תשטפו את גרגרי החומוס במי ביוב לפני הבישול – זה עלול לגרום לקלקול קיבה, מנסיון.

הצעת הגשה: במאפרה

בצל סגול גדול קצוץ
2 כפות שמן
חצי עגבניה חתוכה לקוביות
חצי כוס חומוס מבושל
6 אגוזי קשיו
כפית פרג
כף צ’ילי ירוק קצוץ

תבלינים: כפית מלח, כפית אבקת צ’ילי, כפית אבקת כוסברה, חצי כפית כמון, חצי כפית כורכום, חצי כפית ג’ינג’ר גרוס, חצי כפית “גרם מסאלה” – נראה לי שאפשר למצוא בחנויות תבלינים בארץ, אם לא תגידו ואני אביא לכם מהודו

הוא רק גורס ג'ינג'ר, היא רק מקפיצה את הירקות והוא רק מוסיף תבלינים

לפני הכל נעשה קצת עבודת הכנה וניצור “רוטב”. אין לרוטב הזה שם מיוחד חוץ מזה שהוא “רוטב” והוא מכיל רכיבים שאף הודי לא יודע איך קוראים להם באנגלית. מטגנים כמות של בצל בינוני עם הקשיו והפרג ואז טוחנים את הכל ביחד עם קצת מים אם יש צורך.

הכלים בחסות המוזאון הארכאולוגי של קוצ'ין

עכשיו, מחממים את השמן במחבת ומטגנים 2 כפות מהבצל (מה שנשאר) עם כף צ’ילי ירוק. כשהבצל מזהיב מוסיפים את כל התבלינים ו”פותחים” אותם. אתם גם יכולים פשוט לטגן אותם עד שהארומה שלהם תצא אבל אם תגידו “פותחים” תשמעו יותר אסליים.

את האוכל מבשלים בסיר לילה, זה בסדר. העיקר לשים מטפחת שהשיער לא יכנס לאוכל

אחרי שהתבלינים מבעבעים מוסיפים את העגבניה ואת החומוס. מטגנים קצת ואז מוסיפים את ה”רוטב”.

בחיי שאני מתגעגע להמבורגר

אם רוצים אפשר להחליף את החומוס באפונה ואז יש לנו גרין פיס מסאלה.

פטריות קסם עם עשבים

היום אתם אומרים לעצמכם – למה לי להכין פטריות ממולאות כשאפשר לאכול בשר. אבל, זה אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל להתכונן לימים שיהיו לכם נכדים ומשחקי ברידג’ עם החבר’ה לתוך הלילה וארוחות אצל מכרים שיבקשו מכם להביא: “קיש או נשנוש קטן”.

מחפש שיעור צילום בנושא: פוקוס; מוכן לשלם באוכל

כל מה שצריך זה סלסלת פטריות, שום, משהו ירוק (בצל ירוק, עירית, שמיר, גראס – כולם יעבדו) וגבינות – כדאי ללכת על ערבוב של גבינה עדינה ו”חריפה”. עדינות זה כל הגבינות הלבנות, הרכות (צפתית נניח) וגבינות השמנת וחריפות זה צהובות וקשות.

מה עושים: את הפטריות מקלפים (פה יש הסבר טוב לאיך מקלפים פטריות) ומורידים את הרגל. את הגבינות מערבבים עם איזה שן שום אחת או שתיים, מלח, פלפל ובערך רבע כוס שמיר\בצל ירוק קצוץ. עכשיו בעזרת כף ממלאים את חלל הפטריה וזורקים לתנור בחום 180 מעלות לבערך 15 דקות, עד שהגבינה מתחילה להזהיב.

בוא'נה פטריות רואים שלא יזיק לכן שיזוף

חמאה, בננה וקינמון

כמה שמות שונים אפשר לתת לאוכל: פעם אכלתי במסעדה יפנית מוכרת באזור המרכז, לצורך ההגינות אשאיר אותה בעילום שם (ג’פניקה). הזמנתי, שימו לב: “טונקאטצו” חזה עוף בציפוי פנקו, מוגש עם רוטב קארי קוקוס עדין על מצע אורז מאודה. נשמע לא רע, מה? בתכל’ס קיבלתי שניצל עם אורז.
אז היום נלמד להכין מנה שאפשר להכין ב-5 דקות מהשאריות של האוכל שלקחתם בתיק לעבודה\לימודים ומצדי תוכלו לקרוא לה: “אצבעות בננה פריכות מצופות קראנצ’ קינמון” או אפילו “קינוח מושחת במיוחד של מקלות בננה בקראמבל וניל”:

ג'לאטו וניל איטלקי בליווי נגיסי בננה משולהבת

כל מה שצריך בשביל להכין את המנה הזאת זה: בננות פרוסות, קורנפלקס (רצוי עם קינמון או שוקולד, המלצת הפודגבר: תשתמשו בסיני-מיני’ז), סוכר וניל לא חובה, חמאה, ביצה

תגידו לאנשים שהכנתם "קראמבל" זה הולך חזק עכשיו ואף אחד לא יודע באמת מה זה

וכך עושים את זה: את הביצה טורפים (לא טורפים כמו ב”פארק היורה” אחי, יותר כמו בתכנית של קרין גורן… נו, תשאל את חברה שלך), ואת הקורנפלקס מכניסים לשקית ומפוררים (הזדמנות נהדרת להוציא אגרסיות), אם רוצים אפשר להוסיף לתערובת הקורנפלקס גם איזה כפית של סוכר וניל. את הבננות פורסים ואז אפשר למוסס במחבת חמאה כמו שהייתם שמים על 3 פרוסות לחם נניח.

הערה רצינית שניה: ככה זה אמור להראות לפני שזה נכנס למחבת

בינתיים טובלים את פרוסות הבננה מכל הצדדים בביצה ואחרי זה בפירורי הקורנפלקס וכשהחמאה רותחת מטגנים במחבת, כל דקה בערך הופכים לצד אחר של הבננה כדי שהכל ישחים יפה-יפה.

ועכשיו שוב בדיחה מתחכמת: ככה זה אמור להראות כשזה במחבת. רואים, יש מחבת מסביב

והנה עוד תמונה של המנה המופלאה הזאת:

ואם במקרה תגישו את המנה לאבשלום קור תגידו שהכנתם מוז קלוי עם דגני-בוקר

בתאבון גבר