מאפיית כורי

עכשיו רבים מכם בוודאי אומרים לעצמם: “הלו, מה נהיה?? חצי שנה לא מפרסמים פוסט ואז מתעוררים עם איזה מאפיית בורקסים? מה קרה, פודגבר הפסיקו לבשל?” והתשובה שלנו היא – ברור! מה נראה לכם, שאנשים במעמדנו אשכרה מבשלים דברים לבלוג שלהם? נראה לכם שמרת’ה סטיוארט עומדת במטבח ומקלפת תפוחי אדמה כל היום? נראה לכם שג.יפית הולכת ובודקת סבוני כלים בעצמה? למי יש זמן לזה. פודגבר זה פאקינג קונגלומרט.

מצד שני, גם קונגלומרט צריך לאכול. ורצוי שזה יהיה מאפה חם, פריך מבחוץ, רך מבפנים, ממולא בזעתר, מנגולד והרבה שמן זית. ואם אפשר שלא יעלה יותר מ-4 שקלים.

ענן פחמימות ממולא בגן עדן

כשם שהגנים הבאהיים ידועים כאתר דתי לבני הדת הבאהיים ולחברי כת התיירים הדוש-בג’ז כך ואדי ניסנס ידוע כאתר עלייה לרגל לגרגרנים. יש פה כמה מקומות יחסית מפורסמים: פלאפל הזקנים ומישל, שווארמה אמיל, נדימה, קצביית אבו-שקארה ועוד. אפילו סנדביץ’ ברכה נמצא ממש קרוב. אין ספק שזה מקום מעולה לשימור סגנון החיים הפוד-גברי (אכילה עד לשובע – תקיעה – דחיפה – דחיסה – כאב בטן – מנוחה – אכילה).

הבעייה בואדי היא שמרוב אוכל לא רואים את הבורקס. תמיד עברתי על פני מאפיית כורי בלי להניד עפעף במה שעתידה להיות אחת מהטעויות הגורליות ביותר בחיי (רק לחשוב כמה עוד בורקסים יכולתי לתקוע). מדובר במקום פיצי שחצי ממנו תפוס על ידי שלל מכונות ליצירת פיתות והחצי השני תמיד מפוצץ בלקוחות. הם מכינים שם מדי יום פיתות טריות, מנקיש (פיתות עם זעתר), בורקס גבינה מעולה וגולת הכותרת – פטאייר זעתר ומנגולד.

פטאייר זה מאפה בצק בצורת משולש. הבצק הוא רך ברובו וקצת פריך בפינות ומגיע גם בגרסא של חיטה מלאה. הפטאייר יכול להיות ממולא בכל מיני דברים וכאן אצל כורי ממלאים אותו בתערובת חמצמצה של זעתר, מנגולד ושמן זית. לפני שהולכים מבקשים לזרוק אותו לכמה שניות לתנור פיתות ויוצאים איתו לרחוב הקר. השקית נייר ישר מתמלאת בשמן (עובר את מבחן פוד-גבר), הפה מתמלא בטעמים מנחמים והלב מתמלא באהבה לאופה.

בקיצור: מאפיית כורי, רחוב ח’ורי 43 בואדי ניסנס, חיפה. תכנסו, תגידו יפה שלום ואז תכינו שקית עם שני פטאייר, שני בורקס גבינה ומנקיש. תבקשו שיחממו לכם, תמצאו פינה שקטה בואדי ותאכלו עד שהבטן כואבת.

שניצל ערבי

צרבת. פעם שנייה בחודש שאני מתעורר בלילה עם צרבת. בתקופה הקדם-צרבתית שלי זלזלתי באנשים כאלה, הייתי כל כך יהיר לחשוב שלי זה לא יקרה. “אז קצת שורף לכם בגרון, תתגברו”. אבל האמת צריכה להאמר ובקול ברור, שזה לא רק הצרבת. זה הצרבת, זה הכרס הקטנה שמבצבצת, זה הצלצולים באזניים שיש פה ושם אבל ברור שרק ילכו ויתגברו, זה הכאב גב המציק הזה כשקמים מהכורסא. זהו, נגמרו ימי הזוהר של המטבוליזם הגבוה והעמידות בפני כל אתגר אורתופדי. וכן, לקום מהכורסא זה אתגר אורתופדי. אז, בתור שירת הברבור לשנות הקסם אני גאה להציג בפניכם מתכון מקורי לשניצל שמנוני ומתובל במיוחד, רק אל תשכחו לקחת את האומפרדקס. ובפינת הקרדיט: המתכון הגיע אליי באדיבות משפחת עאסי מהכפר פסוטה בצפון, תודה!

מי ידע ששירת הברבור זה בעצם שניצל?

מה צריך:
קילו חזה עוף
כוס פירורי לחם
מיץ מלימון אחד
כף זעתר, כף סומאק, כף שומשום

הוראות הכנה (הגרסא למי שיודע להכין שניצל רגיל):
תעשו הכל אותו דבר רק שבמקום לטבול בביצה טובלים במיץ לימון ולתערובת פירורי לחם מוסיפים סומאק, זעתר ושומשום.

הוראות הכנה (הגרסא למי שלא יודע להכין שניצל רגיל):
מפשירים קילו חזה עוף ודופקים עם פטיש שניצלים שיהיו דקים. בצלחת שטוחה גדולה שמים את המיץ לימון ובצלחת שטוחה גדולה אחרת מערבבים את הפירורי לחם, הסומאק, הזעתר והשומשום. מחממים שמן קנולה\סויה\חמניות במחבת גדולה (שכבה של בערך חצי סנטימטר שמן במחבת). עכשיו טובלים חזה עוף בלימון מכל הכיוונים ואז טובלים בתערובת של הפירורי לחם עד שהוא מצופה מכל הכיוונים. ברגע שהשמן ממש חם, מטגנים את העוף במחבת עד שהוא משחים ומוציאים לצלחת גדולה נוספת שיש עליה נייר סופג.

ולקינוח: כוס מים עם חצי כפית סודה לשתייה

ועוד כמה דברים שיש לי להגיד על שניצלים: אני לא סופר נאני, לא אייל שני ובטח ובטח שלא יובל נעים ואני לא הולך להטיף לאף אחד על מה שהוא אוכל, ואני מבין ששניצל קפוא זה ממש קל וזמין, אבל, אתם חייבים להודות שאין תחליף לשניצל טרי וחם. אז הנה טיפ קטן ונפלא של אודטה: אם משתמשים בחזה עוף טרי שלא הוקפא אפשר לצפות את השניצלים ואז להקפיא אותם עם נייר אפייה בין אחד לשני ככה שהם מוכנים לטיגון. ברגע האמת להפשיר ולטגן.

סנדוויץ’ לבנה וזעתר

את רוב הפוסטים באתר אנחנו נוהגים לפתוח בדיון ארוך ומעמיק בנושא תרבות האוכל, או במספר בדיחות פוגעניות וחסרות טעם. אבל עכשיו אנחנו ב”פרויקט כריך”, אז אין זמן לכל זה. אתם מאחרים, לא סידרתם את השיער, יש לכם איכסה בעיניים וריח רע מהפה. מהר להכין סנדוויץ’ ולצאת מהבית.

הסנדוויץ’ הזה הוא וריאציה למאכל האהוב על כולנו בצמתים בצפון, בבזארים בקניון, ובמסעדה האחרונה של אייל שני. מי אם לא, אם כל הטורטיות – פיתה דרוזית עם לבּנה וזעתר. ומה שיפה זה שכנראה שיש לכם את כל המרכיבים לסנדויץ’ הזה בבית.

אם אין לכם סבתא דרוזית בת 90 עם סאג’ בין הידיים וכוח סבל בלתי נגמר לחום, נסתפק במקרה הזה בלחמניה.

אם אין לכם לבּנה במקרר, כל מה שצריך זה לקחת חיתול משומש של תינוק ולתת ליוגורט לטפטף דרכו במשך 10 עד 14 ימים. סתם, פה זה לא אמירים. אנחנו פשוט ניקח גבינה ונטפטף עליה קצת לימון בשביל הארומה החמצמצה (גם גבינה פגת תוקף תעבוד במקרה הזה).

אם אין לכם זעתר בארון, פשוט תפסיקו להיות כאלה גזעניים.

כל מה שצריך לעשות כאן זה למרוח גבינה לבנה בנדיבות, מעליה קצת לימון והרבה זעתר וכמה טיפות של שמן זית, והרבה עלים ירוקים ממה שיש לכם (ואם אין לכם אז תקנו מדי פעם, זה עולה 2 שקל). גם כוסברה וגם פטרוזיליה יהיו מצוינים.

מבחן התיק. הצעת הגשה: על ג'וזה מוריניו

את “מבחן התיק” הכריך הזה עבר בהצלחה, ולמרות המראה הפרוע (שתואם את השיער שלכם היום), הטעם כמו חדש. בתיאבון!