מאפיית כורי

עכשיו רבים מכם בוודאי אומרים לעצמם: “הלו, מה נהיה?? חצי שנה לא מפרסמים פוסט ואז מתעוררים עם איזה מאפיית בורקסים? מה קרה, פודגבר הפסיקו לבשל?” והתשובה שלנו היא – ברור! מה נראה לכם, שאנשים במעמדנו אשכרה מבשלים דברים לבלוג שלהם? נראה לכם שמרת’ה סטיוארט עומדת במטבח ומקלפת תפוחי אדמה כל היום? נראה לכם שג.יפית הולכת ובודקת סבוני כלים בעצמה? למי יש זמן לזה. פודגבר זה פאקינג קונגלומרט.

מצד שני, גם קונגלומרט צריך לאכול. ורצוי שזה יהיה מאפה חם, פריך מבחוץ, רך מבפנים, ממולא בזעתר, מנגולד והרבה שמן זית. ואם אפשר שלא יעלה יותר מ-4 שקלים.

ענן פחמימות ממולא בגן עדן

כשם שהגנים הבאהיים ידועים כאתר דתי לבני הדת הבאהיים ולחברי כת התיירים הדוש-בג’ז כך ואדי ניסנס ידוע כאתר עלייה לרגל לגרגרנים. יש פה כמה מקומות יחסית מפורסמים: פלאפל הזקנים ומישל, שווארמה אמיל, נדימה, קצביית אבו-שקארה ועוד. אפילו סנדביץ’ ברכה נמצא ממש קרוב. אין ספק שזה מקום מעולה לשימור סגנון החיים הפוד-גברי (אכילה עד לשובע – תקיעה – דחיפה – דחיסה – כאב בטן – מנוחה – אכילה).

הבעייה בואדי היא שמרוב אוכל לא רואים את הבורקס. תמיד עברתי על פני מאפיית כורי בלי להניד עפעף במה שעתידה להיות אחת מהטעויות הגורליות ביותר בחיי (רק לחשוב כמה עוד בורקסים יכולתי לתקוע). מדובר במקום פיצי שחצי ממנו תפוס על ידי שלל מכונות ליצירת פיתות והחצי השני תמיד מפוצץ בלקוחות. הם מכינים שם מדי יום פיתות טריות, מנקיש (פיתות עם זעתר), בורקס גבינה מעולה וגולת הכותרת – פטאייר זעתר ומנגולד.

פטאייר זה מאפה בצק בצורת משולש. הבצק הוא רך ברובו וקצת פריך בפינות ומגיע גם בגרסא של חיטה מלאה. הפטאייר יכול להיות ממולא בכל מיני דברים וכאן אצל כורי ממלאים אותו בתערובת חמצמצה של זעתר, מנגולד ושמן זית. לפני שהולכים מבקשים לזרוק אותו לכמה שניות לתנור פיתות ויוצאים איתו לרחוב הקר. השקית נייר ישר מתמלאת בשמן (עובר את מבחן פוד-גבר), הפה מתמלא בטעמים מנחמים והלב מתמלא באהבה לאופה.

בקיצור: מאפיית כורי, רחוב ח’ורי 43 בואדי ניסנס, חיפה. תכנסו, תגידו יפה שלום ואז תכינו שקית עם שני פטאייר, שני בורקס גבינה ומנקיש. תבקשו שיחממו לכם, תמצאו פינה שקטה בואדי ותאכלו עד שהבטן כואבת.

בורקס בכר \ העגלה \ בכר העגלה

לכל עיר יש את היריבות הקולינרית שלה. בדרך כלל היריבות ניטשת בין שני דוכנים שנקראים בערך אותו דבר, מייצרים את אותה המנה וגובים את אותו מחיר. במקרים רבים התחרות הזאת כל כך רווחית שהיא מייצרת עוד המון חיקויים מסביב. קחו לדוגמא את אבו-גוש: אמנם לא יצא לי לאכול שם אף פעם חומוס הגון אבל מי לא מכיר את אבו-שוקרי האורגינלי וברור ש”זה הדוכן הקטן בשביל עפר שמאחורי השלט של הלבנונית, מה אתה ילד?”. מהצד זה בטח נראה קצת ילדותי, אבל היי – באמת הגיע הזמן שתתחבר לילד הפנימי שבך.

השבוע הגעתי ל”בורקס בכר” בחיפה, סליחה, “בורקס בכר העגלה”, או משהו כזה. קצת קשה לעקוב אחרי היריבות ההיסטורית כשגוש מרגרינה נוטף ממולא בבשר טחון עושה לך עיניים. ממה שהצלחתי להבין היה בורקס בכר, היה בורקס העגלה ובשנים האחרונות הם התאחדו למגה-בורקס-זורד אימתני שמטיל פחמימותיו על תושבי האזור. על הדרך היה גם את “עמיקם” אבל הוא כבר מזמן ברח לתל אביב.

מי שינחש את מספר החמוצים המדויק בתמונה יזכה בצרבת לכל החיים

אז מה יש לנו פה: בורקסים גדולים ממולאים בכל טוב: תרד-גבינה, בשר, חצילים וכו’ מוגשים עם ביצה, מלפפון חמוץ ורסק. עכשיו חברים יקרים, זה הריל-פאקינג-דיל של השומן הרווי והכולסטרול. אם הייתי רופא הייתי ממליץ לכם לקחת סטטינים עם המנה הזאת אבל אני לא. אז אני ממליץ לכם לקחת עוד בורקס.

כך יעשה לבורקס וכו'

מחיר: 14 לבורקס + 2 לביצה קשה. סניפים בחיפה: מוריה 52, ההסתדרות 60 לב המפרץ, קניון סיטי סנטר, שלום עליכם 5 מרכז זיו, צומת קרית אתא. ואולי עוד כמה, מי יודע.