סנדוויץ’ ברכה

בחיפה יש את סצנת האוכל הסטנדרטית בדומה לכל עיר: פלאפל, חומוס, שווארמה וכו’. אבל לחיפה יש גם תדמית של עיר קצת משונה וזה בא לידי ביטוי בהמון דוכני בורקס והמון סנדוויצ’יות (סנדוויץ’-בר בעגה המקומית). שזה קצת מוזר, כי בינינו, אתה רוצה סנדוויץ’? תכין לעצמך סנדוויץ’. אבל כמו שברכה אומרת: “פה זה לא סנדוויץ’, פה זה חוויה”. ואתם לא רוצים להתווכח עם ברכה, תאמינו לי.

כשנכנסים למוסד החיפאי הזה נוצרת מהר מאוד תחושה שנכנסתם לברכה למטבח. זה מקום קטן, מעוטר קרמיקות וינטג’ ופוסטרים של אוכל וינטג’ ומחירון וינטג’ – רק שאצל ברכה זה לא וינטג’, היא פשוט לא שיפצה את המקום כבר ממש הרבה זמן. בכל אופן, פה זה המטבח של ברכה. פה ברכה קובעת הכל. ואתם הולכים לעשות 3 טעויות גורליות.

זה הולך בערך ככה: אתם קצת מהססים בהזמנה או מבקשים תפריט או עושים תנועה מינימלית לא הכרחית – ברכה עולה עליכם שזאת פעם ראשונה. והיא שם כבר 40 שנה, חבר’ה. “אז למה רק עכשיו אתם באים לבקר? כבר 40 שנה אני מחכה לכם”. אתם תנסו לתרץ אבל זה ממש לא עובד על ברכה.

הטעות השנייה שאתם הולכים לעשות זה לחשוב שהבחירה בידכם. קשה לתאר כמה זה לא נכון. ברכה מוכנה להתפשר במקרים קיצוניים של אנשים שלא אוכלים בשר (“לא מבינה אנשים כאלה”) או לא מערבבים בשר וגבינה (“זה פשוט יותר טעים”). אבל תעשו לעצמכם טובה ואל תתווכחו יותר מדי. ברכה יודעת הכי טוב מה אתם אוהבים. ממה שהצלחתי להבין הכריך הקלאסי עולה 30 שקל ומכיל: מיונז, חריף, חסה, מלפפון חמוץ, עגבניה, סלמי ושינקן מטוגן עם גבינה.

כל זה רק כדי לתת לכם תחושה כוזבת שאולי אתם יודעים מה אתם רוצים

הטעות השלישית שאתם הולכים לעשות זה להזכיר לברכה כל סנדוויץ’ אחר שאכלתם בימי חייכם. כי אצל ברכה זה לא סנדוויץ’, זה חוויה (כבר אמרנו?). והלחם זה כמו עוגה. והרטבים עושים במקום. ו”אי אפשר להסביר מה כל כך טעים פה, זה בידיים שלי”. והעובדים של סנדוויץ’-בר מהכרמל באים לאכול אצלה בסוף המשמרת, והמנהל של “רובנ’ס ” בא לאכול אצלה בסתר ו”איזה שחקן טלויזיה מפורסם מת”א שאוכל פה 3 סנדוויצ’ים ו-4 קולה ואני מבינה איך הוא אוכל 3 סנדוויץ’ אבל לאן הולך הקולה?”

בסוף, אתם יוצאים מרוצים. כי הסנדוויץ’ של ברכה באמת מאוד טעים, ובגלל שברכה עשתה בעצמה את כל ההחלטות הקשות, את הסמול-טוק ואת האתנחות הקומיות. “ופעם הבאה אל תחכה עוד 40 שנה”. וברכה, מה עם איזה מסר למי שעדיין לא היה כאן? “שיעלה דחוף על מטוס סילון ויגיע לפה”

סנדוויץ’ ברכה, שבתאי לוי 12, חיפה

סנדוויץ’ לבנה וזעתר

את רוב הפוסטים באתר אנחנו נוהגים לפתוח בדיון ארוך ומעמיק בנושא תרבות האוכל, או במספר בדיחות פוגעניות וחסרות טעם. אבל עכשיו אנחנו ב”פרויקט כריך”, אז אין זמן לכל זה. אתם מאחרים, לא סידרתם את השיער, יש לכם איכסה בעיניים וריח רע מהפה. מהר להכין סנדוויץ’ ולצאת מהבית.

הסנדוויץ’ הזה הוא וריאציה למאכל האהוב על כולנו בצמתים בצפון, בבזארים בקניון, ובמסעדה האחרונה של אייל שני. מי אם לא, אם כל הטורטיות – פיתה דרוזית עם לבּנה וזעתר. ומה שיפה זה שכנראה שיש לכם את כל המרכיבים לסנדויץ’ הזה בבית.

אם אין לכם סבתא דרוזית בת 90 עם סאג’ בין הידיים וכוח סבל בלתי נגמר לחום, נסתפק במקרה הזה בלחמניה.

אם אין לכם לבּנה במקרר, כל מה שצריך זה לקחת חיתול משומש של תינוק ולתת ליוגורט לטפטף דרכו במשך 10 עד 14 ימים. סתם, פה זה לא אמירים. אנחנו פשוט ניקח גבינה ונטפטף עליה קצת לימון בשביל הארומה החמצמצה (גם גבינה פגת תוקף תעבוד במקרה הזה).

אם אין לכם זעתר בארון, פשוט תפסיקו להיות כאלה גזעניים.

כל מה שצריך לעשות כאן זה למרוח גבינה לבנה בנדיבות, מעליה קצת לימון והרבה זעתר וכמה טיפות של שמן זית, והרבה עלים ירוקים ממה שיש לכם (ואם אין לכם אז תקנו מדי פעם, זה עולה 2 שקל). גם כוסברה וגם פטרוזיליה יהיו מצוינים.

מבחן התיק. הצעת הגשה: על ג'וזה מוריניו

את “מבחן התיק” הכריך הזה עבר בהצלחה, ולמרות המראה הפרוע (שתואם את השיער שלכם היום), הטעם כמו חדש. בתיאבון!

פרויקט כריך: סנדויץ’ טוניסאי

נפתח בפנייה מרגשת שקיבלנו על הוול בפייסבוק מהקורא הוותיק מתן:

פודגבר שלום,
אתם יכולים לעשות פינה שתעזור לסטונדטים לחוצים בבוקר.

רעיונות לסנדביצ’ים טובים שאפשר להכים במינימום זמן בבוקר,
שיחזיקו מעמד עד הצהרים ועדיין יהיו ממממש טעימים.

זה יעזור לי ממש.. ולכלל מעריצי פודגבר.
בתודה מראש… מתן.

אז למה אנחנו מספרים לכם את זה? ראשית, כדי שתדעו שאנחנו קוראים כל דבר שאתם שמים לנו על הוול. חוץ מתגובות שליליות, אותן אנחנו דואגים למחוק מיד. ושנית, כי בזאת הרמנו את הכפפה של מתן ואנחנו מכריזים בזאת על פתיחתו של מדור חדש בפודגבר: פרוייקט כריך.

שימו לב כמה חזק משתלב הכריך בחייו של הסטודנט:
זה האוכל שאתה מכין לעצמך בבוקר ולוקח בתיק, זה האוכל שאתה קונה כשנשארת בלי כלום ומה לעשות שסנדויץ’ מסובסד עם טונה זה משתלם, כשאתה חוזר הביתה מורעב אחרי יום ארוך תכין לעצמך – ניחשתם נכון – סנדויץ’ נוסף ואם בערב תצא עם חברים לפאב גם שם תאכל איזה “ג’בטה רוסטביף” שזה שם יפה ללחמניה עם פסטרמה.
אבל המצב בשטח קשה מנשוא. אנשים רבים וטובים נצפים כל יום באוניברסיטה ובמקומות העבודה, אוכלים כריכים מזעזעים כמו: “לחמניה עם חומוס”, “לחם רטוב עם גבינה ועגבניה” ועוד מפגעים. כאן נכנסת משטרת האוכל של פודגבר לעניינים. פרוייקט כריך נועד לעזור לכם למצוא את הסנדויץ’ המושלם בשבילכם.

הקריטריונים שלנו לכריך מוצלח הם פשוטים:
1. פשטות – הוא צריך להיות קל להכנה. כמה קל? מספיק קל כדי שאפשר להכין אותו מתוך שינה. (כשמכינים כריך מתוך שינה אחר כך כשאוכלים אותו זה מפתיע!)
2. חומרי גלם ביתיים – הכריך צריך להיות מורכב מדברים שלכל אחד יש בבית, או שכל אחד יכול לקנות כדי שיהיה לו בבית. זה אומר שממרחים מוכנים וירקות זה סבבה, אבל בואו לא נהיה צבועים ונעמיד פנים שלכל סטודנט יש בבית גבינת חלומי.
3. מבחן התיק – הסנדויץ’ צריך להיות טעים גם אחרי חצי יום בתיק. האויב הגדול ביותר של מבחן התיק היא העגבניה האימתנית, שבארבע שעות יכולה להספיג בגט שלם במיץ שלה ולהרוס לך את היום.
4. מקוריות – כי גבינה צהובה ועגבניה אנחנו אוכלים כבר מכיתה א’, וקצת נמאס. הסנדויצ’ים צריכים להיות גם אם לא מיצג פוסטמודרני של התרבות הישראלית, פשוט טיפה מעניינים.

אנחנו נציג פה בשבועות הקרובים את המועמדים שלנו. אבל יותר מזה אנחנו רוצים לשמוע מכם מה הסנדויצ’ים שלכם, וצוות הסטודנטים שלנו מבטיח לנסות ולדווח מהשטח על כל מועמד. בסופה של התחרות, לא תהיה הצבעה ולא יבחר מנצח. אבל יהיה כיף ומעל 1 טון של לחמניות יקנה בתהליך. את הרעיונות שלכם אתם מוזמנים לשים לנו פה בתגובה או על הקיר בפייסבוק. יאללה בואו נתחיל.

סנדויץ’ טוניסאי זה משהו שכל מי שטעם אותו פעם עשוי כמו שצריך יודע כמה זה דבר טעים. השילוב של טונה עם לימון וקצת חריף הוא לא פחות מגאוני. אבל מה שיפה בכריך הזה זה שקל מאוד להכין אותו בבית, עם כמה ממרחים שצריך לקנות ובכל מקרה נחמד שיש במקרר. הנה רשימת הקניות שלכם:

"הלימון של אמא". מיוצר ע"י דלישס

את רוטב האריסה והלימון בלאדי תמצאו במקררים בכל סופר שמכבד את עצמו ואת לקוחותיו הטונסיאים. איך בוחרים? על רוב המוצרים תתנוסס בגאון אחת מהמילים “בלאדי”, “אסלי” או “של אמא”. רק מאחורה יהיה כתוב שהרוטב מיוצר על ידי IDI אזה”ת מעלות. אבל רובם יהיו בסדר גמור. שימו לב לא לקנות אריסה חריפה מדי (פלפל צ’ומה לדוגמא זו אריסה מאוד חריפה) כי אז לא תוכלו לשים הרבה ממנה. האריסה של “אחלה” גם מוצלחת מאוד. ולגבי הלחמניה פה בתמונה זו לחמניית טונה אמיתית, אבל ברור שכל דבר יעבוד.

ההכנה פשוטה כמובטח:
1. הכינו מראש ביצים קשות (אני אוהב להכין כמה לכל השבוע).
2. פתחו את קופסת הטונה, הוציאו את השמן.
3. הפרידו את הטונה מגוש לחתיכות קטנות וערבבו פנימה 1-2 כפות אריסה.
4.  מורחים שכבה נדיבה של הלימון על הלחמניה, מוסיפים את הטונה האדומה, עליה הביצה הקשה (עם קצת מלח, כי ככה היא אוהבת את זה) ואם יש לכם תוספות נוספות (מלפפון חמוץ, זיתים) זה יכול להיות נחמד, אבל ממש לא חובה.

מבחן התיק. עייף אבל חיוני.

את מבחן התיק הסנדויץ’ הזה עובר בגבורה, גם אחרי 5 שעות לא נראה שום הבדל.

בתיאבון!