שניצל ערבי

צרבת. פעם שנייה בחודש שאני מתעורר בלילה עם צרבת. בתקופה הקדם-צרבתית שלי זלזלתי באנשים כאלה, הייתי כל כך יהיר לחשוב שלי זה לא יקרה. “אז קצת שורף לכם בגרון, תתגברו”. אבל האמת צריכה להאמר ובקול ברור, שזה לא רק הצרבת. זה הצרבת, זה הכרס הקטנה שמבצבצת, זה הצלצולים באזניים שיש פה ושם אבל ברור שרק ילכו ויתגברו, זה הכאב גב המציק הזה כשקמים מהכורסא. זהו, נגמרו ימי הזוהר של המטבוליזם הגבוה והעמידות בפני כל אתגר אורתופדי. וכן, לקום מהכורסא זה אתגר אורתופדי. אז, בתור שירת הברבור לשנות הקסם אני גאה להציג בפניכם מתכון מקורי לשניצל שמנוני ומתובל במיוחד, רק אל תשכחו לקחת את האומפרדקס. ובפינת הקרדיט: המתכון הגיע אליי באדיבות משפחת עאסי מהכפר פסוטה בצפון, תודה!

מי ידע ששירת הברבור זה בעצם שניצל?

מה צריך:
קילו חזה עוף
כוס פירורי לחם
מיץ מלימון אחד
כף זעתר, כף סומאק, כף שומשום

הוראות הכנה (הגרסא למי שיודע להכין שניצל רגיל):
תעשו הכל אותו דבר רק שבמקום לטבול בביצה טובלים במיץ לימון ולתערובת פירורי לחם מוסיפים סומאק, זעתר ושומשום.

הוראות הכנה (הגרסא למי שלא יודע להכין שניצל רגיל):
מפשירים קילו חזה עוף ודופקים עם פטיש שניצלים שיהיו דקים. בצלחת שטוחה גדולה שמים את המיץ לימון ובצלחת שטוחה גדולה אחרת מערבבים את הפירורי לחם, הסומאק, הזעתר והשומשום. מחממים שמן קנולה\סויה\חמניות במחבת גדולה (שכבה של בערך חצי סנטימטר שמן במחבת). עכשיו טובלים חזה עוף בלימון מכל הכיוונים ואז טובלים בתערובת של הפירורי לחם עד שהוא מצופה מכל הכיוונים. ברגע שהשמן ממש חם, מטגנים את העוף במחבת עד שהוא משחים ומוציאים לצלחת גדולה נוספת שיש עליה נייר סופג.

ולקינוח: כוס מים עם חצי כפית סודה לשתייה

ועוד כמה דברים שיש לי להגיד על שניצלים: אני לא סופר נאני, לא אייל שני ובטח ובטח שלא יובל נעים ואני לא הולך להטיף לאף אחד על מה שהוא אוכל, ואני מבין ששניצל קפוא זה ממש קל וזמין, אבל, אתם חייבים להודות שאין תחליף לשניצל טרי וחם. אז הנה טיפ קטן ונפלא של אודטה: אם משתמשים בחזה עוף טרי שלא הוקפא אפשר לצפות את השניצלים ואז להקפיא אותם עם נייר אפייה בין אחד לשני ככה שהם מוכנים לטיגון. ברגע האמת להפשיר ולטגן.