סחוג קלאב

1. החוק הראשון של סחוג קלאב: לא מחטטים באף, לא נוגעים בעיניים.
2. החוק השני של סחוג קלאב: לא מחטטים באף, לא נוגעים בעיניים.
3. תקראו לזה רק סחוג. זחוק, סחוק, סחוג’ זה מותר רק לסבתות שנולדו בצנעא וגם הן סתם מנסות לצאת אסליות .
4. אם מישהו טועם ואומר לכם: “יופי אני אוהב סחוג כזה שהוא טעים ולא סתם חריף” שימו עוד פלפל חריף
5. אם אומרים לכם: “אני אוהב סחוג בריא כזה בלי יותר מדי שמן” שימו עוד שמן

חריף החרא הזה

סחוג מעולם לא נראה יותר פוטוגני

שימו הכל בבלנדר ותנו לו איזה 5-10 דקות שיצא מרקם חלק ובלי חתיכות פלפל גדולות מדי. בסוף שמים בכלי ומצפים בשמן זית שישמור על זה מהתייבשות (אחרי הכל, ישראל מתייבשת).

לגבי סוגיית השום: זה יכול להיות די מעצבן לקלף 2 ראשי שום. אבל יש מה לעשות בנידון: 1. חתיכת סיליקון שאפשר לקנות במחיר מופקע או לגנוב מהצינור של אחד השכנים. פריט שעוזר לקלף שום בקלות. 2. לקלף שום כמו גבר: חותכים את הקצה, מניחים את הצד הקהה של הסכין על השום ונותנים מכה, אח”כ הוא מתקלף בקלות. את כל שלב קילוף השום וחיתוך הפלפלים מומלץ לעשות עם כפפות חד פעמיות (ואז לגדל ביצים יא חתיכת רכיכה, מה קרה – קצת חריף).

הוכחה שגם מאותגרים פיגמנטית יכולים להכין סחוג

לגבי סוגיית הפלפל: יש איזה מיליון סוגים של פלפלים חריפים. בשווקים ובסופרים מביאים כל פעם דברים אחרים. אני השתמשתי בפלפל שנראה ככה, נראה לי מאוד דומה לזן התאילאנדי. אתם מוזמנים לנסות כל סוג אחר.

לגבי סוגיית הצבע: סחוג ירוק – סחוג אדום. שמעו: סחוג אדום או ירוק לא נקבע לפי צבע הפלפלים אלא דווקא לפי הפטרוזיליה והכוסברה. עם עלים – ירוק, בלי עלים – אדום. לא מדובר באיזה קופירייטינג מתוחכם – זה פשוט הצבע שלהם. אז אפשר להגיד שאנחנו עושים פה סחוג ירוק. אבל יותר נכון לומר שאנחנו עושים סחוג טעים. לאללה.

זוכרים את הבריכת אטריות בפאץ' אדמס? אני רוצה אותו דבר עם סחוג

דבר נוסף שאפשר לעשות זה טחינה-סחוג. מערבבים כמות שווה של טחינה גולמית וסחוג, מוסיפים קצת מים, מערבבים ומקבלים ממרח טעים לאללה.