פופקורן חריף
פופקורן זה משהו שמאז ומעולם הלך יד ביד עם סרטים. משום מה פופקורן זה מה שמוכרים לך בדליי ענק בבתי קולנוע ומה שאתה מכין בבית כשאתה יושב לראות את הארי פוטר – הסרט השביעי חלק 2 סעיף קטן ג’. אני לא עומד לשבור לכם את המיתוס הזה – פופקורן ימשיך להיות נשנוש שהולך רק כשאתה רואה דברים שנמשכים יותר מ-80 דקות, והארי פוטר ימשיך להצית את דמיונם של מיליוני ילדים ועשרות אלפי מבוגרים מוזרים ועצובים מכל העולם.
אבל אנחנו היום נלמד להכין פופקורן לבד. כן, כן – אני יודע. אני לא דביל – להכין פופקורן זה לשים שקית במיקרו, ללחוץ שלוש אפס אפס ועל הכפתור הירוק ולא לשכוח לנער את השקית לפני שפותחים אותה, שהמלח יתפזר לכל האורך. אבל אנחנו נכין פופקורן לגמרי לבד, בלי שקית, בלי מיקרו, בלי האדים שיוצאים ברגע שפותחים את השקית ומוחקים לך את טביעות האצבעות, בלי האבקה הלבנה שיש בשקית שהיא כמו מלח אבל נורא דק וזה מלחיץ קצת כי זה חומר שלא פוגשים בשום מקום אחר.
הפופקורן שאני אכין יהיה זול יותר, אבל למי אכפת? פופקורן למיקרוגל עולה מעט בכל מקרה. הפופקורן שאני אכין יהיה בריא יותר, אבל מה זה משנה? אם בריאות הייתה חשובה לך לא היית יושב כבר 7 שעות מול הטלוויזיה ומחפש מה לראות. הפופקורן שאני אכין יהיה מגניב יותר וטעים יותר – וזו כבר סיבה לעמוד מול סיר ולחייך כמו דביל.
הרכיבים: גרעיני תירס, שמן רגיל (קנולה, סויה, גריז. לא זית, משהו שאפשר לטגן בו), מלח ולתוספת מגניבות – טבסקו. אני השתמשתי באיזה רוטב זול חריף שדומה לטבסקו אבל הוא לא בדיוק טבסקו – לא שמתי לב להבדל.
ההכנה: בסיר גדול ורחב מחממים שמן בכמות שמכסה את כל התחתית – אנחנו רוצים מספיק שמן בשביל שלא יהיו גרגרים שיחרכו אבל לא להגיע למצב של טיגון עמוק. כנראה שבגלל ההסבר העילג שלי תשימו קצת יותר מדי או קצת פחות מדי בפעם הראשונה שתנסו להכין פופקורן לבד, אז פשוט תתכננו מראש להכין פעמיים. עכשיו מטפטפים רוטב חריף ישר לתוך השמן, בנדיבות. כשהשמן חם זה הזמן להכניס את התירסים.
תראו, פופקורן זה סוג של קסם. כל גרעין שמתפוצץ גדל בערך פי שמונה. כנראה שהכמות הנכונה של תירסים שצריך לשים בסיר היא “בדיוק מספיק בשביל לכסות את התחתית ולא יותר” – גרעין שלא נוגע ישירות בתחתית של הסיר לא יספיק להתפוצץ, ובכל מקרה הסיר יעלה על גדותיו די מהר. חוץ מזה, לראות פופקורן בתהליך זה כמו לראות לידה, או אפילו יותר מלחיץ מזה – כי בלידה הסיכוי שמשהו יתפוצץ עליך הוא ממש נמוך, וזה אומר שמישהו עשה משהו ממש לא בסדר.
בכל מקרה, תשימו מכסה שקוף ותסתכלו בסבלנות על גרגרי התירס. בהתחלה לא יקרה כלום ואתם תחשבו שאיכשהו הצלחתם לקלקל פופקורן. ואז פתאום יהיה פופ, ואז עוד פופ, פופ פופ פופ. היי – נראה לי שהבנתי למה קוראים לזה פופקורן! עכשיו רק נשאר להבין מאיפה הגיע ה”קורן”. נגמרו הפופים, או שנגמר המקום בסיר? תכבו את האש, תפזרו מלח (ואולי קצת פלפל צומה בשביל הצבע? תזרמו) ואפשר להגיש.
מומלץ לצד בירה קרה תוך כדי צפיה ב-“הדרדסים 2 – נקמתו של קונדסון”. לקינוח, הנה המתכון של החבובות לפופקורן. תהנו.
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
גם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010